ידית המגירה נשארה לכם ביד. עכשיו המגירה נפתחת עם אצבע, קצת תקווה, ולפעמים גם עם ציפורן. בחנות אומרים: "אין חלפים, צריך מגירה חדשה." ואתם מסתכלים על המדפסת בפינה.
החדשות הטובות: להרבה דברים קטנים בבית אפשר באמת להדפיס חלק חדש. לא צריך לדעת לעצב, ולא צריך להיות מהנדס. צריך סרגל, קצת סבלנות ועין טובה.
החדשות הפחות טובות: יש דברים שלא מדפיסים בשום אופן. אז נעבור על מה כדאי לתקן, איך מודדים, איך בוחרים חומר, איך חלק נעשה חזק, ומתי עדיף פשוט לקנות.
מה כדאי לתקן?
יש כלל פשוט: חלק קטן, שלא חם, שלא נושא אדם, ושלא נוגע באוכל או בחשמל שבקיר. כל מה שמתאים לכלל הזה הוא מועמד טוב.
והנה חלקים שמתאימים להתחלה:
- כפתור או ידית שנשברו: כפתור של מכשיר ישן, או ידית של דלת קטנה.
- מכסה שאבד: מכסה לקצה של מוט, לקופסה או לצינור שלא נוגע באוכל.
- קליפס: זה שמחזיק וילון, שקית או כבל.
- וו: לדברים קלים, כמו מגבת או מפתחות.
- ידית למגירה או לארון: הכוכבת של הסיפור הזה.
- כיסוי לציר: כיסוי קטן שמסתיר את המקום שבו הדלת מתחברת.
- מחזיק לכבלים: זה שמסדר את הבלגן שמאחורי הטלוויזיה.
- תחתית לעציץ: כן, עם קירות עבים וחומר שלא מפחד ממים.
- מכסה לסוללות: של שלט רחוק או של צעצוע, עם סוללות רגילות.
- חלק שחסר במשחק: אסימון, כלי או כובע של דמות. הקוביות, אגב, נעלמות תמיד ראשונות.
מודדים לפני שמדפיסים
הכלל הכי חשוב בתיקונים הוא למדוד. בחלק שנשבר אי אפשר לסמוך על העין, כי חלק שהוא "קצת גדול מדי" הוא חלק שלא נכנס.
הכלים שעוזרים:
- סרגל: מספיק להתחלה.
- קליפר: כלי קטן עם לסתות שנסגרות על החלק ואומרות לכם כמה הוא רחב, עבה או עמוק. הוא מדויק הרבה יותר מסרגל, אפשר לקנות אחד זול בחנות כלים.
- נייר ועיפרון: מניחים את החלק על דף, מקיפים אותו בעיפרון, ומקבלים את הצורה שלו.
- סורק או טלפון: מניחים את החלק על הסורק, או מצלמים מלמעלה עם סרגל לידו, כדי לדעת מה הגודל האמיתי.
מה בדיוק מודדים?
- את המקום, לא רק את החלק. אם החלק נשבר לגמרי, מודדים את החור, הפתח או המקום שבו הוא ישב. הם קובעים את הגודל.
- חור ויתד. היתד היא החלק העגול שנכנס לחור. מודדים את הרוחב של כל אחד, ואת העומק. חורים לא תמיד עגולים, אז מודדים בכמה כיוונים.
- המרחק בין חורים לברגים. מהמרכז של חור אחד למרכז של החור השני. זו המידה שהכי קל לטעות בה: ידית שהחורים שלה זזו קצת היא כבר קישוט למגירה.
- עובי הקיר, והמקום שיש מסביב. חלק יכול להיות מושלם ועדיין לא להיכנס, כי משהו אחר עומד לו בדרך.
רושמים הכול על שרטוט קטן בכתב יד, עם המידות על הקווים. חלקים ישנים התבלו, אז מודדים בכמה מקומות ולוקחים את המידה שחוזרת על עצמה.
איזה חומר לבחור?
את החומר בוחרים לפי המקום שבו החלק יחיה. פילמנט הוא הפלסטיק שהמדפסת מדפיסה ממנו, והנה הסוגים העיקריים:
- PLA: הכי קל להדפסה, ומתאים לבית יבש. אבל הוא מתרכך בחום ובשמש, אז לא לרכב חם ולא לחלון שהשמש מכה בו.
- PETG: קצת גמיש וקשוח יותר, ושורד מים ומכות קטנות. מתאים למטבח, לאמבטיה ולמרפסת מוצלת.
- ASA: בשביל שמש ישירה. מתאים למרפסת חשופה, אבל קשה יותר להדפסה, ולא מתחילים בו.
- TPU: חומר גמיש כמו גומי. מתאים לרגליות, לכיסויים רכים ולכל דבר שצריך להתכופף.
עוד פרט קטן: בשמש, חלק שחור מתחמם יותר מחלק בהיר, בדיוק כמו חולצה. בחוץ עדיף צבע בהיר. את ההבדלים המלאים תמצאו במדריך סוגי הפילמנט.
איך חלק נעשה חזק?
חלק מודפס הוא ערימה של שכבות דקות, כמו ערימת דפים שדבקו זה לזה. כשמושכים לאורך הדפים, הערימה חזקה. כשמנסים לקלף דף מהערימה, הוא נפרד בקלות.
לכן סוד החוזק הוא לא פלסטיק יקר, אלא איך שמעמידים את החלק.
- מסובבים את החלק. הכוח צריך לרוץ לאורך השכבות ולא לקלף אותן. וו מדפיסים שוכב על הצד, ואת הזרוע הגמישה של קליפס מדפיסים שוכבת. עוד על כיוון ההדפסה.
- קירות עבים. הקליפה החיצונית חשובה לחוזק הרבה יותר מהמילוי שבפנים. אם אתם צריכים להוסיף משהו, תוסיפו קירות, בעיקר סביב חורים. עוד על דפנות ומילוי.
- פינות מעוגלות. סדקים אוהבים פינות חדות, כמו שקל לקרוע נייר מהמקום שכבר חתכו בו. פינה פנימית מעוגלת מפזרת את הכוח.
- עבה יותר מהמקור, כשיש מקום. החלק המקורי נוצק בצורה אחידה וחזקה. חלק מודפס צריך עוד קצת עובי כדי להתחרות בו.
- ברגים אמיתיים. לא מדפיסים בורג קטן. מדפיסים חור חלק ומשתמשים בבורג אמיתי, שהוא חזק הרבה יותר.
בדיקת התאמה: מדפיסים קטן, מנסים, מתקנים
גם כשמדדתם מצוין, ההדפסה הראשונה כמעט אף פעם לא מושלמת. מדפסת נוטה להוציא חורים קצת צרים וחלקים בולטים קצת רחבים. המדריך על התאמה מסביר למה.
לכן לא מדפיסים את כל החלק בפעם הראשונה:
- מדפיסים רק את הקצה שמתחבר. אם זו ידית, הטבעת שיושבת על הציר. אם זה מכסה, הטבעת שנכנסת לצינור.
- מדפיסים מהר. לניסיון לא צריך יופי, רק תשובה: נכנס או לא נכנס. למה הדפסה אחת לוקחת חצי שעה ואחרת חצי יום מסביר איך לחתוך זמן.
- מנסים במקום האמיתי. נכנס בקושי? מורידים טיפה בשיוף. רופף? מוסיפים קצת בקובץ.
- רושמים מה שיניתם. תנו לכל ניסיון שם וכתבו מה השתנה בו, אחרת תשכחו מה עבד.
- ורק אז מדפיסים את החלק המלא, בחומר הנכון ועם קירות עבים.
הסיפור המלא של חורים ויתדות, עם רצועת בדיקה, נמצא בלמה חלקים מודפסים לא מתחברים כמו שצריך.
אולי מישהו כבר עשה את זה?
לפני שמציירים, כדאי לחפש. הרבה מהחלקים הקטנים בבית כבר עברו דרך מדפסת של מישהו אחר.
- חפשו לפי שם המוצר ושם החלק. גם באנגלית, כמו "replacement knob", וגם לפי מספר הדגם שכתוב על המכשיר.
- אל תסמכו על התמונה. מודל שהתאים לדגם אחד לא תמיד מתאים לדגם דומה. משווים למידות שמדדתם, ומדפיסים קודם רק את הקצה.
- בודקים את הקובץ. בבדיקת קובץ תלת-ממד מעלים קובץ ומקבלים בשפה פשוטה מה יעבוד, ומה יעצור את ההדפסה. יש גם מדריך לשימוש בה.
אתרי המודלים מתוארים במאיפה משיגים מודלים, יחד עם מה שכדאי לדעת על רישיונות.
אם התיקון הוא רק לבית שלכם, זה פשוט. אם אתם חושבים למכור חלקים או תיקונים, כדאי לקרוא קודם מה מותר להדפיס, לחרוט ולמכור.
מה לא מדפיסים
כאן אין "אולי". חלק מהדברים לא מדפיסים, גם אם המדפסת מסוגלת.
- כל מה שנוגע באוכל או בשתייה. קווי השכבה הם חריצים קטנים שאי אפשר לנקות עד הסוף, והלחות והשאריות נכנסות אליהם. עוד על זה במדריך הפילמנט.
- כל מה שחם. ליד תנור, קומקום, מייבש שיער, מנורה חמה או ברכב בשמש. הפלסטיק מתרכך ומתעקם.
- כל מה שנושא או מחזיק בן אדם. סולם, כיסא, רצועות, חלקי אופניים או קסדה, מושב לילד. גם וו שתולים עליו משהו כבד מעל מיטה או כיסא.
- כל מה שיש לו תפקיד של בטיחות. גז, אש, גלאי עשן, וכל מנעול שנועד להגן על ילד.
- חשמל. תקעים, שקעים, וכל חלק שמכסה או מבודד חשמל מהקיר. חלקים כאלה נבדקים ומאושרים במפעל, וחלק מודפס לא עבר שום בדיקה כזו.
- כל מה שצריך להחזיק לחץ. צינורות מים, ברזים, גז, בקבוקי סודה ומכסה של סיר לחץ. סדק קטן הופך שם לבעיה גדולה.
- סוללות שמתחממות. מכסה לשלט הוא בסדר. מכסה לסוללה נטענת גדולה, כמו בכלי עבודה או בקורקינט, לא.
הכלל: אם התקלה בחלק הזה עלולה לפצוע מישהו, להצית משהו או להציף את הבית, לא מדפיסים אותו.
מתי עדיף לקנות את החלק האמיתי?
מדפסת היא כלי נהדר, אבל לא תמיד הכלי הנכון. הנה מתי עדיף ללכת לחנות.
- החלק זול וזמין. אם הוא עולה כמו כוס קפה, קנו אותו, ושמרו את המדפסת לדברים שאין בחנות.
- המכשיר עוד באחריות. תיקון עצמי עלול לפגוע בה, אז שאלו קודם.
- החלק מסתובב מהר או נושא כוח גדול. גלגלי שיניים בכלי עבודה, ציר של מנוע, מתכת שנושאת עומס. כאן פלסטיק מודפס יישחק מהר.
- אי אפשר למדוד אותו. קפיצים, גלגלי שיניים זעירים וחלקים עם צורה מורכבת מאוד. אם אתם לא בטוחים במידה, אל תנחשו.
- כל החלקים האחרים כבר עייפים. תיקון אחד יחזיק, והבא יישבר שבוע אחר כך. לפעמים הדבר כולו כבר סיים את תפקידו.
- זה מכשיר גדול. במקרר, במכונת כביסה ובכמה מוצרים גדולים נוספים, היצרן או היבואן חייבים לספק חלפים לפי בקשה, גם אחרי שהאחריות נגמרה. שאלו אותם קודם.
כמה טיפים לדרך
- התחילו בחלק קל ושאין לו תפקיד חשוב. ידית, קליפס או מחזיק לכבלים. על הצלחה קטנה בונים את הבאה.
- מדדו את המקום ולא רק את החלק. ורשמו הכול על דף, כדי שלא תצטרכו לזכור.
- הדפיסו קודם רק את הקצה שמתחבר. זה חוסך פלסטיק, זמן וכעס.
- בחרו חומר לפי המקום שבו החלק יחיה. בית יבש, מטבח רטוב ומרפסת חמה הם סיפורים שונים לגמרי.
- סובבו את החלק כך שהכוח לא יקלף שכבות. זה לא עולה כלום, וזה משנה הכול.
- שמרו את הקובץ של הגרסה שהצליחה, עם המידות. בפעם הבאה שהחלק ישבר, הוא כבר מחכה לכם.
- כשיש ספק אם זה בטוח, לא מדפיסים. זה הכלל היחיד שאין לו יוצאים מן הכלל.
בשורה התחתונה
כדי לתקן בבית מודדים טוב, בוחרים חומר לפי המקום, מסובבים את החלק כדי שיהיה חזק, מדפיסים קודם את הקצה ורק אחר כך את הכול. והדברים שאסור להדפיס, לא מדפיסים: אוכל, חום, חשמל, לחץ וכל מה שמחזיק בן אדם.
והמגירה? נפתחת עכשיו בלי תקווה ובלי ציפורן. והקפה? הספקתם לשתות אותו בזמן שהמדפסת עבדה, וזה בדיוק הסדר הנכון.
