טריקים בסלייסר שלכם שאולי לא הכרתם: הכפתורים הקטנים שחוסכים הרבה כאב ראש

במטבח של כולנו יש מגירה אחת שפותחים כל יום, ויש בה את אותה כף. ומתחת למגש, בקצה, יש כלים שאף פעם לא נגענו בהם: מכשיר לקילוף תפוחים, מזלג מוזר, משהו שאין לנו מושג מה הוא עושה.

הסלייסר שלכם הוא המגירה הזו. אתם משתמשים בכמה הגדרות, ובתחתית מחכים כלים קטנים שיכולים לחסוך לכם הדפסה שנייה.

הכלים כאן באים בקבוצות: להציץ לפני שמדפיסים, לתקן את מה שרואים, לשלוט איפה, וגימור. כוס קפה ביד, ונפתח את המגירה.

כל סלייסר קורא לדברים בשם קצת אחר, בין אם זה PrusaSlicer, Bambu Studio, OrcaSlicer או Cura. לכן כתוב כאן "ברוב הסלייסרים זה נקרא". חפשו את הרעיון, ואם אתם לא מוצאים, תיבת החיפוש של ההגדרות היא חברה טובה. אם מילה לא מוכרת, יש מילון.

להציץ לפני שמדפיסים

תצוגה מקדימה בצבעים

אחרי שהסלייסר חותך את הדגם, הוא מראה איך ההדפסה תיראה, שכבה אחרי שכבה. מעט אנשים שמים לב שאפשר להחליף את הצבעים.

ברוב הסלייסרים יש בתצוגה תפריט שמחליף מה הצבעים אומרים: סוג הקו, המהירות, גובה השכבה. כמו מפת מזג אוויר של ההדפסה: רואים איפה חם, איפה איטי, ואיפה הולכים התמיכות.

בחלק מהסלייסרים אפשר לראות גם כמה זמן ופלסטיק לוקח כל סוג קו. זה בדיוק המקום לגלות לאן הזמן הולך. עוד על זמן הדפסה.

סידור וסיבוב אוטומטיים

כשיש כמה חלקים, ברוב הסלייסרים יש כפתור סידור שמניח אותם יפה על המיטה. כמו לסדר כלים בתוך מדיח, בלי לחשוב כמה זמן זה לוקח.

בחלק מהסלייסרים יש גם כיוון אוטומטי, שמנסה להניח את החלק על הצד שצריך הכי פחות תמיכות. זו הצעה ולא פסק דין. הסתכלו עליה, ובחלקים מורכבים היא לא תמיד תמצא את הכי טוב. כיוון משפיע גם על החוזק: עוד על כיוון וחוזק.

פרופיל טיוטה שמור

בכל סלייסר אפשר לשמור סט הגדרות בשם חדש. שמרו אחד שנקרא "טיוטה": שכבות עבות, מילוי דליל, הכול מהיר. כמו עיפרון לפני העט.

כשמנסים עיצוב חדש, מדפיסים אותו בטיוטה ורואים אם הצורה בכלל נכונה. את הפרופיל היפה שומרים לסוף. הגדרות שחוסכות זמן כמעט בחינם.

לתקן את מה שרואים

להסתיר את התפר

בכל שכבה הפלסטיק חייב להתחיל ולהסתיים באיזושהי נקודה. אם כל השכבות מתחילות באותו מקום, נוצר פס אנכי דק על הקיר, כמו הרוכסן של סוודר. זה התפר.

ברוב הסלייסרים אפשר לבחור איפה הוא יהיה: בחלק האחורי, בפינה חדה שבה הוא כמעט לא נראה, או לצבוע על הדגם בדיוק איפה כן ואיפה לא.

פינה היא מקום טוב: העין לא מחפשת שם. עגול לגמרי הוא הכי קשה, ושם עדיף לשים את התפר בצד שלא מסתכלים עליו.

שכבות דקות רק איפה שצריך

פסלון עם פנים ועם רגל ישרה לא צריך את אותה רמת פירוט בכל מקום. ציירים משתמשים במכחול דק רק לעיניים. לא לצבוע בו את כל הקיר.

ברוב הסלייסרים יש גובה שכבה משתנה: שכבות דקות בעיקולים ובפרטים, ועבות במקומות ישרים. החלק נראה כמעט אותו דבר וההדפסה קצרה יותר. עוד על גובה שכבה.

אוזני עכבר לפינות שמתרוממות

פינות שמתרוממות מהמיטה הן בעיה מוכרת. תוספת רחבה מסביב לכל הדגם עובדת, אבל גם מבזבזת פלסטיק וגוזלת זמן בניקוי.

אוזני עכבר הן עיגולים קטנים ודקים רק בפינות, איפה שהכי צריך אותן. בחלק מהסלייסרים יש לזה כלי מובנה, ובאחרים מוסיפים עיגול דק בעצמכם. עוד על הדבקה למיטה.

לשלוט בדיוק איפה

תמיכות רק איפה שצריך

תמיכות אוטומטיות הן כמו סבתא שמכינה אוכל לכל הבית: טוב לב, ותמיד יותר מדי. ברוב הסלייסרים אפשר לצבוע על הדגם במברשת איפה כן רוצים תמיכות, ואיפה בכלל לא.

כך מקבלים פיגום רק מתחת למרפסת, ולא על כל הקיר. ויש גם תמיכות בצורת עץ, שנוגעות בדגם פחות. תמיכות רגילות מול תמיכות עץ, ואיך מכוונים אותן.

הגדרה אחת רק לחלק אחד

לפעמים רוצים משהו רק באזור אחד. למשל חור שמקבל בורג וצריך קיר עבה סביבו, בלי להפוך את כל הדגם למוצק.

ברוב הסלייסרים אפשר להוסיף גוף שמשנה הגדרות (בשם "מודיפייר", או "הגדרות לחלק"). מציבים קופסה או גליל סביב המקום, ומה שנמצא בתוכו מקבל הגדרה אחרת. כמו שמסמנים בטוש אזור בדף ואומרים: כאן אחרת.

עצירה באמצע

אפשר לבקש מהסלייסר שההדפסה תעצור בשכבה מסוימת. ברוב הסלייסרים זה כפתור קטן על סרגל השכבות, או תוסף "עצירה בגובה".

למה זה טוב: מניחים מגנט או אום בתוך חריץ, ואז ממשיכים, והחלק נסגר מעליו. עוד על מגנטים בהדפסה.

טיפ: הפריט צריך לשבת הדוק בחריץ, או עם טיפת דבק. אחרת הוא עלול להידבק לראש המדפסת כשהוא עובר מעליו.

באותה דרך אפשר גם להחליף צבע באמצע, אפילו בלי מערכת צבעים. עוד על כמה צבעים.

גימור ושעשועים

גיהוץ

אחרי שהחלק מוכן, החלק העליון שלו לפעמים נראה קצת מחורץ. גיהוץ (Ironing) אומר שהפייה עוברת פעם נוספת על המשטח השטוח, כמו מגהץ על חולצה, ומחליקה אותו.

המחיר: זמן ארוך יותר, והקצוות עלולים להיות קצת פחות חדים. ברוב הסלייסרים זה נמצא תחת ההגדרות המתקדמות. שווה לנסות על חלק שרואים את החלק העליון שלו.

עור מחוספס

עור מחוספס (Fuzzy skin) מוסיף לקיר החיצוני רעד אקראי קטן, והמשטח נראה ומרגיש כמו קליפת תפוז. זה מסתיר את קווי השכבות, ונותן אחיזה טובה לידיות.

ברוב הסלייסרים אפשר להפעיל אותו רק על הקיר החיצוני, ובחלק מהם גם לצבוע רק אזור אחד.

מצב אגרטל

מצב אגרטל (Vase mode, או Spiral vase) מדפיס את הקיר כספירלה אחת, ברצף, בלי להפסיק. כמו לקלף תפוח בלי להרים את הסכין.

אין תפר, ואין מילוי. הוא מהיר ופשוט. אבל הוא מתאים רק לצורות פשוטות ופתוחות מלמעלה, כמו אגרטל, כוס או קערה, והקיר שלהן דק ושביר.

כמה טיפים לדרך

• נסו כלי אחד בכל פעם. כך תדעו מה באמת עשה את ההבדל.
• חפשו את הרעיון, לא את השם. כל סלייסר קורא לדברים אחרת, ותיבת החיפוש בהגדרות עוזרת.
• הסתכלו בתצוגה המקדימה לפני כל הדפסה ארוכה. חצי דקה שם חוסכת חצי יום.
• שמרו פרופיל טיוטה. הוא בן הזוג של כל ניסיון חדש.
• אל תפעילו הכול ביחד. גיהוץ, עור מחוספס ותמיכות צבועות על אותו חלק יוצרים בלגן שקשה לפרק.
• הדפיסו חלק קטן לבדיקה לפני החלק הגדול. במיוחד עם גיהוץ ועור מחוספס.
• כשמשהו עוזר, רשמו שם והגדרה. שבוע אחר כך לא תזכרו, וזה בסדר.

בשורה התחתונה

הסלייסר שלכם יודע הרבה יותר ממה שמשתמשים בו. תפר מוסתר, תמיכות רק איפה שצריך, עצירה בשביל מגנט וגימור חלק הם כפתורים קטנים שחוסכים הדפסה שנייה.

אתם לא צריכים לפתוח את כל המגירה ביום אחד. מספיק כלי אחד בכל הדפסה, והמגירה הופכת למטבח שלכם.

והקפה? הפעם הספקנו לשתות אותו עד הסוף, בזכות פרופיל הטיוטה.

להרשמה חינם ולנסות