למה הדפסה אחת לוקחת חצי שעה ואחרת חצי יום? מה באמת קובע את זמן ההדפסה, ומה המחיר של לחסוך אותו

הסלייסר אומר שמחזיק מפתחות ייקח כמה דקות, ושתושבת לטלפון תיקח יותר מחצי יום. שניהם קטנים כמו כף יד. ואחד מהם מתעקש לעבוד כל הלילה.

הקפה שהכנתם יתקרר הרבה לפני שהתושבת תגיע לאמצע.

החדשות הטובות: אין פה קסם ואין פה מזל. יש כמה דברים פשוטים שקובעים כמה זמן ההדפסה לוקחת, ואפשר להבין אותם.

(הסלייסר, אגב, הוא התוכנה שחותכת את הדגם לשכבות ואומרת כמה זמן זה ייקח.)

החדשות הפחות טובות: כל דקה שחוסכים עולה במשהו. אז נעבור על שלושה דברים: למה זה לוקח זמן, מה אפשר להאיץ, ומה משלמים על זה.

למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?

המדפסת מציירת בפלסטיק חם. קו אחרי קו, ושכבה אחרי שכבה, כמו מגדל שבונים מדפי נייר. אין לה קיצור דרך: היא צריכה להוציא את כל הפלסטיק של הדגם, עד הגרם האחרון.

אז כל מה שקובע את הזמן הוא שני דברים. כמה פלסטיק צריך להוציא, ובאיזו מהירות הוא יכול לצאת.

תחשבו על דבש שמוזגים דרך משפך. אפשר למזוג רק מהר עד גבול מסוים. אם ממהרים יותר, הדבש גולש הצידה ועושה בלגן.

עם המדפסת זה אותו דבר. החלק שממיס את הפלסטיק הוא המשפך. הוא ממיס רק כמות מסוימת בכל שנייה, ואם דוחפים מהר מדי, הפלסטיק לא מספיק להימס.

ולכן מהירות שכתובה על האריזה של מדפסת היא רק "עד כמה אפשר". בפועל המדפסת מאטה בכל פינה, כמו מכונית לפני עיקול, וגם עוצרת קצת בין שכבות.

כדי להרגיש את הגודל: ספול שלם של פילמנט, הגליל שהפלסטיק מגיע עליו, הוא כמעט יממה שלמה של הדפסה בלי הפסקה.

אותו גודל, זמן אחר לגמרי

תחשבו על ביצת שוקולד. מבחוץ היא תמיד אותה ביצה. אבל מבפנים היא יכולה להיות מלאה בשוקולד, או חלולה עם קליפה דקה.

גם קובייה מודפסת יכולה להיות מלאה לגמרי, או עם רשת דקה בפנים, או חלולה עם קירות בלבד. ואפשר גם להדפיס אותה כספירלה אחת דקה, כמו אגרטל.

קובייה מלאה לוקחת כמה שעות. הספירלה לוקחת כמה דקות. אותו גודל בדיוק, ושעון אחר לגמרי.

הלקח: מה שקובע זה לא כמה הדגם גדול, אלא כמה חומר יש בתוכו וכמה פעמים המדפסת צריכה לעבור עליו.

גבוה ודק, או רחב ושטוח?

מגדל גבוה הוא המון קומות. לוח שטוח הוא קומה אחת או שתיים.

בכל קומה המדפסת צריכה לעלות, לנוע ולעצור. בלוח רחב היא עושה את זה מעט פעמים וממלאת קווים ארוכים. במגדל דק היא עושה את זה שוב ושוב.

ויש עוד סיבה. כשהקומה קטנה מאוד, המדפסת מחכה בכוונה שהפלסטיק יתקרר קצת, כמו דבק שצריך להתייבש לפני שמניחים עליו עוד משהו.

התוצאה: מגדל דק זוחל, ולוח רחב דוהר. ואם מדפיסים כמה מגדלים יחד, זה לרוב לא לוקח פי כמה: בזמן שאחד מתייבש, המדפסת עובדת על השני.

מה מאט את ההדפסה?

• שכבות דקות או עבות: תחשבו על ערימה של דפי נייר דקים מול ערימה של קרטון עבה. אותו גובה, אבל בנייר צריך להניח הרבה יותר דפים. עוד על גובה השכבה.
• פייה צרה או רחבה: הפייה היא הקצה שממנו יוצא הפלסטיק. כמו עט דק מול טוש עבה: בטוש צובעים דף מהר יותר, אבל לא מציירים איתו פרטים קטנים. עוד על הפייה.
• דפנות: זו הקליפה החיצונית, כמו קליפת השוקולד. כל קליפה נוספת היא עוד סיבוב בכל שכבה. עוד על דפנות ומילוי.
• מילוי: זה מה שבתוך הביצה. ככל שיש בפנים יותר, ההדפסה ארוכה יותר. לרוב החלקים מספיק מילוי דליל, כמו חלת דבש מרווחת. יש סוגי מילוי מהירים, ויש כאלה שלוקחים הרבה יותר זמן.
• רצפה ותקרה: השכבות התחתונות והעליונות מלאות לגמרי, בלי חורים. ככל שהשכבות דקות יותר, צריך מהן יותר.
• תמיכות: פיגומים שמודפסים רק כדי שיחזיקו חלק באוויר, ואחר כך זורקים אותם. סיבוב נכון של הדגם יכול להעלים אותם: כיוון ההדפסה ותמיכות.
• פינות ופרטים קטנים: כמו נהג שמאט בכל עיקול. דגם עם הרבה עיקולים קטנים הוא הרבה האטות.
• נסיעות בין חלקים: כשהמדפסת עוברת ממקום למקום בלי להדפיס. בדרך כלל זה חלק קטן, אבל הרבה איים קטנים ומרוחקים, כמו אותיות נפרדות, מצטברים.
• ההתחלה: המדפסת מתחממת ובודקת את המיטה. את השכבה הראשונה היא מדפיסה לאט בכוונה, כמו שלוחצים דבק בזהירות כדי שייתפס.
• החלפת צבע: כמו לשטוף מכחול בכל פעם שמחליפים צבע. המדפסת מוציאה את הצבע הישן, מכניסה חדש, מנקה, וזורקת מה שנשאר בערימה ליד הדגם. הרבה החלפות הן בקלות עוד שעות. עוד על הדפסה בכמה צבעים.
• איזו מדפסת: יש מדפסות שמזיזות מיטה כבדה קדימה ואחורה, ויש שמזיזות רק ראש קל. את הקל קל יותר להאיץ. איך בוחרים מדפסת.

מה אפשר להאיץ?

קודם תראו לאן הזמן הולך. בסלייסרים הפופולריים, כמו PrusaSlicer, Bambu Studio ו-OrcaSlicer, יש תצוגה שמראה כמה זמן הולך על כל חלק: קירות, מילוי, תמיכות ונסיעות. על הסלייסרים עצמם יש מדריך נפרד.

כמעט בחינם

• סובבו את הדגם. פחות קומות, פחות פיגומים, ולפעמים שניהם יחד.
• הורידו את המילוי. רוב החלקים לא מרגישים את ההבדל, והמדפסת מסיימת מהר יותר.
• בחרו סוג מילוי מהיר. לא כל הדוגמאות בפנים שוות בזמן.
• השתמשו בפחות צבעים. כל צבע נוסף הוא עוד החלפה.
• הדפיסו כמה חלקים יחד. החימום והבדיקה קורים פעם אחת, ובזמן שחלק מתייבש עובדים על חלק אחר. הסיכון: אם משהו נכשל, הכול נכשל.

עולה קצת

• שכבות עבות יותר. פחות קומות, פחות זמן. אבל רק עד שמגיעים לגבול של המשפך: אם הפלסטיק כבר לא מספיק להימס, שכבות עבות לא יעזרו.
• שכבות עבות במקומות ישרים ודקות בעיקולים. סלייסרים רבים יודעים לעשות את זה לבד. זה כמו להשתמש בנייר עבה איפה שלא קורה הרבה, ובדק איפה שיש פרטים.
• פייה רחבה יותר. פחות סיבובים לאותו חלק, אבל פרטים עדינים כבר לא ייצאו.
• פרופיל "טיוטה". הגדרה מוכנה שמשנה כמה דברים בבת אחת. כדאי להשוות אותה להגדרה הרגילה ולראות מה השתנה.
• קירות דקים. הסלייסרים החדשים מציירים קירות דקים בקו שמשנה את הרוחב שלו, כדי שלא יישארו חורים. זה לא קיצור דרך, אבל כדאי להשאיר את זה דלוק.

אם אתם רוצים הגדרות שחוסכות זמן כמעט בלי לשלם עליהן, הן במדריך להדפיס מהר בלי לוותר.

והחיסכון הכי גדול קורה לפני הסלייסר, בעיצוב. קיר עבה מדי, אותיות דקות מדי, המון חלקים קטנים נפרדים. אם אתם מעצבים בעצמכם, Fusion או CraftWizard? עושה סדר בתוכנות.

מה משלמים על מהירות?

אין ארוחות חינם. אבל המחירים שונים: חלקם רואים מיד, וחלקם מגלים רק כשהחלק נשבר.

המראה

המחיר: שכבות עבות משאירות מדרגות גדולות על הקיר, כמו מדרגות לעומת מדרון חלק. ומהירות גבוהה מרעידה את המדפסת, והרעד נחרט כגלים קטנים ליד פינות ואותיות.

איך מצמצמים: האטו רק את הקיר החיצוני. הוא הדבר היחיד שהעין רואה, והמילוי שבפנים לא מתלונן. עוד במהירות שנראית חינם ולא באמת.

פרטים קטנים ומידות

המחיר: טוש עבה לא מצייר פרטים קטנים. אותיות קטנות מתמזגות, חורים קטנים נסגרים ופינות מתעגלות. המדריך על התאמה בין חלקים מסביר למה חלקים שהיו אמורים להתחבר פתאום נתקעים.

איך מצמצמים: בדקו את הקובץ מול הפייה שבחרתם. בדיקת קובץ תלת-ממד מסמנת פרטים דקים מדי לפני שמבזבזים פילמנט.

חוזק

המחיר: כאן הכי קל להיפגע בלי לשים לב. קליפה דקה היא חלשה יותר. שכבות עבות מדי נדבקות זו לזו פחות טוב. ופלסטיק שדוחפים בלי שהספיק להימס נדבק גם הוא פחות טוב.

איך מצמצמים: חלק שצריך לשאת משקל לא מקבל פרופיל טיוטה. תנו לו קליפה עבה, ובדקו חלק אחד לפני שמדפיסים עשרה.

חורים בקווים

המחיר: אם דוחפים מהר מדי, הפלסטיק לא יוצא מספיק מהר, ואז הקווים יוצאים דקים ונשארים חורים קטנים. כמו דבש שמוזגים לאט מדי למשפך שגדול עליו.

איך מצמצמים: מאטים, או עוברים לפייה רחבה יותר, או למדפסת שממיסה מהר יותר. מה שלא עושים: לדחוף עוד פלסטיק כדי "לפצות", כי אז החלק יוצא גדול מדי. הסבר במדריך המהירות.

חוטים וקצוות מורמים

המחיר: חוטים דקים בין חלקים, כמו חוטי גבינה מותכת, נוצרים כשהפלסטיק חם מדי או כשהמדפסת לא מושכת אותו אחורה נכון. הגדרה שמקצרת את הנסיעות עלולה להגדיל אותם.

חלק מהחומרים, כמו ABS ו-ASA, מתכווצים כשהם מתקררים, והפינות של החלק מתרוממות. כאן יש הפתעה: דווקא להאט עוזר, והדפסה של כמה חלקים יחד שומרת על החום. המהירות והפינות המורמות הולכות לכיוונים מנוגדים.

רעש ובלאי

המחיר: מהירות גבוהה היא רעש. הראש או המיטה נעצרים בבת אחת, וה"טק-טק" הזה נשמע בכל הבית. וסביר שהחלקים הנעים יתבלו מהר יותר. מי שמדפיס ככה שעות בכל יום ירגיש את זה, ומדריך התחזוקה יגיד מה לבדוק ומתי.

חומרים שלא אוהבים למהר

לא כל פלסטיק ממהר באותו קצב. PLA הוא הרץ של החבורה, ABS ו-ASA קצת מאחוריו, ו-PETG עוד קצת.

חומר גמיש (TPU) הוא סיפור אחר. כמו למשוך צינור גומי רך: הוא נדחס בדרך, ולכן מדפיסים אותו לאט בכוונה. חלק שלוקח שעה ב-PLA הופך בו לכמה שעות. עוד במדריך סוגי הפילמנט.

מתי זה בכלל לא שווה

• חלק שנושא משקל או מתחבר לחלק אחר. הדקות שחסכתם יחזרו בצורת הדפסה שנייה.
• פריט תצוגה. מדפיסים בלילה, והזמן ממילא חינם. אין סיבה לשלם עליו ביופי.
• הדפסה שמתחילה לפני שהולכים לישון. אם לא מחכים לה, אין צורך לקצר אותה.
• הדפסה ארוכה שנכשלת באמצע. הזמן שחסכתם לא יציל אותה. לפני הדפסה גדולה בדקו את הקובץ ואת השכבה הראשונה.

ומתי כן? בהדפסת ניסיון. שם טיוטה היא בדיוק הבחירה הנכונה: רוצים לגלות טעות בעיצוב בכמה דקות, ולא אחרי חצי יום.

מה לבחור מתי?

ואיפה CraftWizard בכל זה?

הכלים התלת-ממדיים שלנו אומרים כמה זמן ייקח לפני שמתחילים. בכולם, כשבוחרים בהדפסה, יש שורה "זמן הדפסה משוער" עם משקל הפילמנט: מחזיק מפתחות בשם, מחזיק מפתחות מ-SVG, עיצוב שכבתי, ריתוך אותיות ולוח שמות.

זו הערכה גסה, כמו נהג שמנחש כמה זמן ייקח הנסיעה. כדי להחליט היא מספיקה. את הזמן האמיתי תראו בסלייסר שלכם.

במחזיק מפתחות בשם, במצב "מספר שמות", כל שם הופך למחזיק נפרד. הכלי מסדר אותם על המיטה לפי הגודל שבחרתם, ועובר למיטה נוספת אם אין מקום. והזמן שמופיע הוא הסכום של כולם.

כשמבטיחים ללקוח הרבה מחזיקים "עד מחר", עדיף לראות את הסכום לפני ההבטחה ולא אחריה.

גם בצבעים הכלים עוזרים. בריתוך אותיות רואים כמה החלפות צבע יהיו. בעיצוב שכבתי, כיתוב שמצטרף לשכבה קיימת לא מוסיף החלפה. ובלוח שמות אפשר להדפיס את הלוח ואת האותיות בנפרד, כל אחד בצבע אחד.

ויש גם בדיקה לקובץ שלא נוצר אצלנו: בדיקת קובץ תלת-ממד. מעלים קובץ, בוחרים מדפסת ופייה, ומקבלים הערכה גסה של זמן ופילמנט.

כמה טיפים לדרך

• הדפיסו קודם טיוטה מהירה. את הגרסה היפה שומרים לרגע שאתם מרוצים. כך טעות עולה כמה דקות ולא חצי יום.
• סובבו את הדגם. כשצריך פחות פיגומים, יש פחות פלסטיק לזרוק ופחות זמן.
• תנו פחות מילוי לחלק שלא נושא משקל. רוב החלקים לא מרגישים את ההבדל בכלל.
• שנו דבר אחד בכל פעם, והסתכלו מה קרה. כששונים הרבה דברים יחד, לא יודעים מי עזר ומי הזיק.
• התחילו לאט בשכבה הראשונה, גם כשממהרים. אם היא לא נתפסת טוב, כל ההדפסה הולכת לפח.
• הדפיסו כמה חלקים קטנים יחד כשהם נכנסים על מיטה אחת. ההתחלה קורית פעם אחת ולא כמה פעמים.
• שמרו על פילמנט יבש ועל פייה נקייה. הם מקלקלים הדפסות בשקט, וההדפסה השנייה היא הזמן הכי יקר: מה שאבד בהדפסה שנכשלה גדול ממה שניסיתם לחסוך.

בשורה התחתונה

זמן הדפסה הוא כמה פלסטיק צריך להוציא, חלקי כמה מהר המדפסת באמת יכולה להוציא אותו. הגודל שרואים הוא החלק הקטן. המילוי, השכבות והצבעים הם הגדול.

קיצורים שלא עולים כלום: לסובב את הדגם, מילוי דליל, פחות צבעים, כמה חלקים יחד. קיצורים שעולים: שכבות עבות, מהירות גבוהה, קליפה דקה. ורק כשיודעים מה כל אחד לוקח, אפשר לבחור.

והתושבת? היא תמשיך לעבוד כל הלילה, ובצדק: אף אחד לא מחכה לה. הקפה, לעומת זאת, כבר התקרר. עכשיו אתם יודעים בדיוק למה.

להרשמה חינם ולנסות