הגליל יצא חלק ויפה, חוץ מקו דק אחד לאורכו, כמו רוכסן של מעיל. זה לא פגם בהדפסה. זו החתימה של הסלייסר.
למה זה קורה
בכל שכבה הפלסטיק חייב להתחיל ולהסתיים באיזשהו מקום. הנקודה הזו נקראת תפר, ואם כל השכבות מתחילות באותו אזור, הן נערמות לקו אנכי.
בפינות התפר מתחבא יפה. בגליל אין פינות, ולכן אין לו איפה להסתתר.
ארבע האפשרויות
- Aligned: התפר נשאר באותו אזור בכל השכבות, והקו נקי ויציב
- Nearest: בכל שכבה התפר במקום הקרוב ביותר לפייה, בעדיפות לפינות. התפרים מפוזרים, אבל הנסיעות קצרות
- Back: התפר מאחור, הרחק מהצד שרואים. בחירה טובה לדגם תצוגה עם חזית ברורה
- Random: מקום אחר בכל שכבה. אין קו, אבל יש נקודות קטנות מפוזרות על המשטח
לחלק שצריך לשאת עומס, אקראי הוא לפעמים דווקא הנכון, כי נקודת החולשה מתפזרת בין השכבות (לפי הוויקי של Orca).
מה משנים
- Bambu Studio: Process > Quality > Seam > Seam position
באורקה: אותו מקום, עם אפשרות נוספת בשם Aligned Back. ב-PrusaSlicer: Print Settings > Layers and perimeters > Seam position, ושם האפשרות Back נקראת Rear.
כשבחירה כללית לא מספיקה, יש צביעת תפר. ב-Bambu Studio זה הכלי Seam painting בסרגל הכלים (קיצור: P). לחצן שמאלי מסמן איפה כן לשים תפר, לחצן ימני איפה לא, ו-Shift עם לחצן שמאלי מוחק.
בגרסאות חדשות יש גם תיבה בשם Vertical שעוזרת לצבוע קו ישר. באורקה וב-PrusaSlicer יש כלי דומה באותו שם.
איך בודקים
בתצוגה המקדימה רואים איפה התפר יוצא, בלי להדפיס (בוויקי של Bambu הוא מסומן בנקודות לבנות).
אחר כך הדפיסו גליל קטן, בגובה של כמה סנטימטרים, והסתכלו עליו באור נטוי. אור כזה מגלה כל תפר.
בשורה התחתונה
בגליל אי אפשר להעלים את התפר, אבל אפשר להחליט איפה הוא יגור: מאחור, בצד שלא מסתכלים עליו. עוד כלים קטנים כאלה בטריקים בסלייסר שאולי לא הכרתם.
בסדרה "טיפ של 2 דקות לסלייסר" עד עכשיו:
