בשיחת הזום של תשע וחצי מישהו לחץ על משהו. קליק. עשר שניות של שקט. קליק. מיכל, שבדיוק לגמה מהקפה, הבינה באיטיות שהקליק בא ממנה.
בצ'אט מישהו כתב: "יש למישהו עכבר שבור?". מיכל הקלידה "כנראה", ובאותה נשימה לחצה שוב, לבדיקה. הוא עבד מצוין. כולם שמעו.
שבוע קודם היא בנתה לעצמה קליקר: קופסה קטנה, מתג אחד ומכסה אחד. לוחצים, זה עושה קליק, ושום דבר לא קורה. בדיוק בזה הקסם. החדשות הטובות: אפשר לבנות אחד כזה בלי להישמע בכל המשרד, ואפשר גם לבחור בדיוק את הקליק שאתם אוהבים. בואו נתחיל מההתחלה, ואז נחזור לזום.
מה זה קליקר, ולמה בכלל?
קליקר הוא צעצוע שולחני: מתג של מקלדת מכנית שיושב בקופסה ולא מחובר לשום דבר. אין כבל, אין מחשב, אין פקודה. הוא לא מקלדת, וגם לא "לוח מקרו" (לוח עם כמה מתגים שכן שולח פקודות למחשב). תחשבו עליו כעל בן דוד שקט, שלא שולח כלום.
למה אנשים רוצים אחד?
- משהו לעשות עם הידיים בישיבה, בשיחה או באמצע מחשבה.
- צעצוע שולחן שנעים לגעת בו, ומתנה מצוינת למי שאוהב לשחק בדברים.
- ואצל חלק מהאנשים, גם ריכוז. כאן צריך להיות כנים: מחקרים קטנים מצאו שתנועה עוזרת לחלק מהילדים עם ADHD להתרכז, אבל ההוכחות לכך שצעצועי פידג'ט עצמם משפרים קשב דלות ומעורבות, ויש חוקרים שחושדים שצעצוע מורכב דווקא מסיח. קליקר הוא צעצוע, לא טיפול. אם הוא עוזר לכם, מצוין. אם לא, עדיין יש לכם קופסה מצחיקה שעושה קליק.
למה זה כל כך ממכר?
כאן אין מדע חד-משמעי, יש הסברים סבירים. לחיצה שעונה מיד, באותו מקום, עם בליטה שמרגישים באצבע וצליל שמאשר "זה קרה", היא סוג של חוויה שקל לרצות לחזור עליה. כמו נקישת מנעול טוב בדלת. ויש אנשים שמוצאים צלילי הקלדה מרגיעים, בסגנון ASMR (צלילים שחלק מהאנשים חווים כנעימים מאוד). זה סובייקטיבי לגמרי.
בקהילה יש שתי מילים לצלילים האלה: clack הוא צליל גבוה וחד, ו-thock הוא צליל נמוך, עמוק ועגול. והסוד: אין מתג אחד שמייצר thock. הצליל הוא תוצאה של הכול יחד, המתג, המכסה, הבית והחומר שהוא עשוי ממנו. אותו מתג בדיוק יישמע אחרת בקופסה מודפסת, בקופסת עץ ובקופסת אקריליק.
ומי שאוהב צליל, צריך גם לדעת מאיפה הוא בא. וזה מחזיר אותנו למיכל.
הקליק שכולם שמעו
מיכל קנתה מתג כחול. כחול, בדרך כלל, אומר קליקי, והיא קיבלה בדיוק מה שהזמינה. המיקרופון של הלפטופ קלט כל קליק ושידר אותו בנאמנות לכל המשתתפים.
היא עשתה מה שכל אחד היה עושה: חיפשה "איך משתיקים קליקי", ומצאה את הטריק המפורסם, שימון. היא פתחה את המתג, מרחה שמן, וסגרה. הוא נהיה שקט. והוא נהיה עצוב. הקליק כמעט נעלם, ומיכל החזיקה ביד מתג שקט, חלק ובלי שום אופי.
הלקח, שאפשר לשמוע בקול: הקליק הוא חלק פלסטיק קטן בתוך המתג, ושמן מרפה אותו. מי שרוצה מתג שקט צריך לבחור משפחה אחרת מראש, ולא לשמן קליקי.
אז מיכל התיישבה לברר מה יש בכלל על המדף. התברר שהמדף ארוך בהרבה מ"אחד, שניים, שלושה".
מה יש על המדף
שלוש המשפחות
- ליניארי (Linear): תנועה חלקה מלמעלה למטה, בלי בליטה ובלי קליק. בדרך כלל השקט מבין שלוש המשפחות העיקריות. בדרך כלל אדום.
- טקטילי (Tactile): באמצע הדרך יש בליטה שמרגישים באצבע, כמעט בלי רעש. בדרך כלל חום.
- קליקי (Clicky): בליטה *וגם* צליל חד. בדרך כלל כחול. יש שני מנגנונים: ב-click jacket שרוול קטן מחליק על הגזע, "נורה" באמצע הלחיצה ונוחת על הבית, וזה קליק אחד בלחיצה. ב-click bar (למשל במתגי Kailh BOX) מוט מתכת דק נתפס ומשתחרר, והקליק נשמע גם בשחרור. קליק כפול.
הצבעים הם כלל אצבע בלבד. בין יצרנים, אותו צבע יכול להיות משפחה אחרת, אז קראו את תיאור המוצר ולא רק את הצבע.
ועוד שני מספרים במילים פשוטות. כוח ההפעלה הוא כמה צריך ללחוץ, ובמתגים הקלאסיים הוא בערך 45 עד 60 גרם-כוח. המרחק הוא בערך 4 מ"מ בסך הכול, כשההפעלה באמצע, בערך ב-2 מ"מ. זה לא הרבה, אבל אם לוחצים כל היום, הפער בין מתג קל לכבד הוא הפער בין אצבע רגועה לאצבע עייפה. המספרים משתנים לפי הדגם, אז זה טווח ולא הבטחה.
אלה המשפחות לפי תחושה. עכשיו לשאלה אחרת: מה קורה בפנים, ובמה הם נבדלים מבחינה פיזית.
מתגים אטומים לאבק (ולפירורים)
מיכל, כמו רוב האנשים, מחזיקה את הקליקר ליד הקפה, ולפעמים בכיס של הז'קט. מתג רגיל פתוח יחסית לסביבה שלו. במתגי Kailh BOX סביב הגזע בצורת פלוס יש ארבעה קירות (ה"קופסה" שנתנה למתג את שמו), והמגעים עצמם סגורים בקופסה. Kailh מצהירה על דירוג IP56.
מה זה בעצם אומר? קוד IP הוא תקן בינלאומי (IEC 60529) עם שתי ספרות: הראשונה מודדת הגנה מאבק, והשנייה הגנה ממים.
- 5 באבק פירושו "מוגן מאבק": אבק יכול להיכנס, אבל לא בכמות שמפריעה לפעולה. אטום לגמרי לאבק הוא 6.
- 6 במים פירושו שהמתג עמד בסילוני מים חזקים מכל כיוון, בלי נזק. זה לא אומר שאפשר להטביל אותו.
- להשוואה, בדף הנתונים של Cherry MX2A מופיע IP40: הגנה מפני עצמים גדולים מ-1 מ"מ, ובלי שום הגנה מפני מים.
ועוד שלוש הערות כנות. הדירוג הוא הצהרת יצרן, לא בדיקה עצמאית שראינו. הוא חל על המתג ולא על הבית שבניתם סביבו. ולא כל מתג של Kailh הוא BOX, אז חפשו BOX בשם המוצר.
מה זה אומר לקליקר שגר בכיס או על שולחן עם פירורים? מצד אחד, בקליקר אין מעגל, ולכן אבק על המגעים לא ישבור כלום. מה שאבק כן עלול להרוס הוא התחושה: גרגירים על מסילת הגזע והקפיץ. הקירות של ה-BOX מרחיקים אותם, ולפי היצרן גם מצמצמים את הנדנוד של הקייקאפ. אז לכיס ולשולחן מלא פירורים זה יתרון קטן וסביר, לא הכרח. וטיפ אחד: בגרסה הראשונה של BOX הגזע העבה סדק קייקאפים. מאז הוא הוצר (גרסה V2), אבל עדיין דווחו מקרים בודדים, אז אל תכריחו קייקאפ להיכנס.
עם מגעים או בלי?
במתג עם מגעים (הקלאסי) הלחיצה מקרבת שני עלעלי מתכת שנוגעים זה בזה וסוגרים מעגל חשמלי. במתג בלי מגעים אין נגיעה: במתג אופטי הגזע חוסם או משחרר קרן אור, ובמתג מגנטי (אפקט הול, Hall effect) חיישן מרגיש כמה מגנט קטן התקרב.
מתי כל סוג שווה את זה?
- עם מגעים: הזול והנפוץ, עם הבחירה הרחבה ביותר של תחושות וצלילים. מתכת נשחקת, ומגעים "קופצים" לרגע בכל לחיצה, והמקלדת מסננת את זה. ועדיין: Cherry מבטיחה יותר מ-100 מיליון לחיצות בדגם Speed Silver שלה. אפילו מיכל לא תגיע לשם.
- אופטי: בלי מגע מתכתי, אז אין בלאי מגעים ואין "קפיצות" לסנן. זה מתאים למקלדת שעובדים עליה כל היום (כך טוענים היצרנים).
- מגנטי: החיישן יודע את עומק הגזע בכל רגע, ולכן אפשר לקבוע באיזה עומק הלחיצה נספרת. במקלדות גיימינג זה מאפשר גם rapid trigger: המתג נרשם שוב ברגע שמתחילים להרים אותו, בלי לחכות שיחזור עד למעלה.
ובקליקר? כלום. שום דבר לא מחובר, אז אין מי שיקרא את האות, והחלק החשמלי לא משנה. מה שמרגישים ושומעים הוא הגזע, הקפיץ והפלסטיק. לכן אפשר לקחת מתג מכני רגיל, בלי לחפש אופטיים או מגנטיים. בקליקר אין להם יתרון.
אותו דבר לגבי hot-swap (שקע בלוח אלקטרוני שמאפשר להחליף מתג בלי הלחמה) מול הלחמה. שניהם שייכים ללוחות חשמל, ולקליקר טהור אין לוח: המתג נתפס בחור שלו בעזרת קליפסים קטנים. אם תרצו יום אחד להפוך אותו ללוח מקרו, אז תבחרו.
וגם: שקט, מהיר, משומן, ושלוש או חמש רגליים
- שקט (Silent): לרוב ליניארי או טקטילי עם רכיב בולם שמרכך את ההתנגשות בקצה התנועה. Cherry מתארת "מערכת בולמים" רשומה בפטנט, שמפחיתה את הרעש. זה הפחתה, לא השתקה. ו"קליקי שקט" הוא כמעט סתירה במונחים.
- מהיר (Speed, מרחק קצר): ההפעלה מגיעה אחרי מרחק קצר מאוד. ב-Cherry MX2A Speed Silver, למשל, זה 1.2 מ"מ מתוך 3.4 מ"מ בסך הכול. מצוין להקלדה מהירה. בקליקר, שבו המסע הוא חצי מהכיף, זה לא בהכרח יתרון.
- משומן מהמפעל (Pre-lubed): חלק מהמתגים, כמו אותו Speed Silver, מגיעים עם שימון מהמפעל. אם כתוב את זה בתיאור, אפשר לדלג על שלב השימון ולא לשמן על שמן.
- 3 או 5 רגליים: במתג של 5 רגליים יש שתי רגליים נוספות מפלסטיק, שנועדו לייצב אותו בלוח אלקטרוני. בקליקר בלי לוח, שניהם נכנסים לאותו חור. פשוט תנו להן מקום מתחת.
- Choc (נמוך): נראה כמו אח קטן, אבל הוא לא תואם MX ולא ייכנס לחור שתכננתם.
הכול בטבלה אחת
| סוג | תחושה | צליל | מתאים ל |
|---|---|---|---|
| ליניארי | חלק, בלי בליטה | שקט יחסית | תחושה נקייה ושקטה |
| טקטילי | בליטה באמצע | נמוך | איזון בין תחושה לשקט |
| קליקי (click jacket) | בליטה וקליק | קליק בלחיצה | הקליק המפורסם |
| קליקי (click bar, כמו BOX) | בליטה וקליק | קליק בלחיצה ובשחרור | קליק חד וכפול |
| שקט (Silent) | חלק או עם בליטה | פחות נקישות | משרד וחדר שינה |
| אטום (BOX) | כמו המשפחה שבחרתם | כמו המשפחה שבחרתם | כיס, או שולחן עם פירורים |
מיכל סיכמה לעצמה: טקטילי, אטום, ושקט ככל האפשר. נשאר לבנות.
בונים אחד
- הבית: מודפס בתלת-ממד או מחולק לשכבות חתוכות בלייזר. העיקר הוא דופן בעובי של בערך 1.5 מ"מ עם חור ריבועי של 14 מ"מ, שהמתג נדחף אליו מלמעלה ונתפס. מתחת צריך חלל לגוף ולרגליים. בלייזר, שכבה דקה אחת (מדדו בקליפר, אל תנחשו) משחקת את תפקיד הדופן, וצריך לזכור את הקרף: החור יוצא גדול מהמצויר. עוד על זה בקרף ותכנון להתאמה מדויקת.
- טיפ התאמה: הדפיסו או חתכו קודם לוחית ניסיון קטנה עם כמה חורים סביב 14 מ"מ (למשל 13.8, 13.9, 14.0 ו-14.1), ובחרו את זה שהמתג נכנס אליו בלחיצה אמיצה ולא נופל בניעור. מדפסות נוטות להקטין חורים. עוד על זה בהדפסת תלת-ממד: סבילויות והתאמה.
- המכסה: קייקאפ קנוי, עם גזע בצורת פלוס שמתאים ל-MX. אפשר גם להדפיס, אבל הפלוס הקטן הוא החלק הכי קשה להדפסה, ולכן זה החלק שהכי כדאי לקנות.
- כמה מתגים? מתחילים עם אחד. כל מתג נוסף מוסיף רעש, עלות וחור, ושלושה או ארבעה כבר הופכים ללוח פידג'ט. ולפני שמזמינים עשרה, קנו בוחן מתגים (switch tester): לוחית עם כמה מתגים שונים ללחוץ עליהם, כדי לגלות מה האצבע שלכם אוהבת.
- שימון: מתג ליניארי אפשר לשמן לתחושה חלקה ושקטה יותר, בשכבה דקה מאוד (פחות זה יותר). בקהילה משתמשים לרוב במשחה ייעודית על הגזע ובשמן דק על הקפיץ. קליקי? לא משמנים, כי מוותרים על הקליק, ומיכל כבר שילמה על הלקח הזה בשבילכם. פותחים מתג בעזרת כלי ייעודי (switch opener), והקפיץ אוהב לברוח.
- החלפת קפיץ: קפיצים נמכרים במשקלים שונים (בגרמים). כבד יותר הוא לחיצה כבדה יותר. הקפיץ צריך להתאים בגודלו למקורי, ובמתגי BOX הקפיץ קטן יותר ולכן לא מתאים לקפיץ MX רגיל.
ובקרוב בכלים שלנו: מחולל שמכין את הבית והמכסה לפי המתג שתבחרו. עד אז, בדיקת קובץ תלת-ממד תגיד לכם אם הקובץ שלכם מוכן להדפסה, ובדיקת קובץ לפני שליחה ללייזר תעשה את אותו הדבר לקובץ החיתוך.
איפה קונים (הצעות רכישה)
אלה הצעות, לא פרסום ולא קישורי שותפים, והן מובילות לדפי קטגוריה ולא למוצר בודד שיכול להיעלם. בדקנו באוקטובר 2026 שהדפים נפתחים. מלאי ומחירים משתנים (לכן אין כאן מחירים), ובהזמנה מחו"ל ייתכנו משלוח, מכס ומע"מ. לא בדקנו אילו חנויות מהחו"ל שולחות לישראל, אז בדקו את זה בקופה.
חפשו MX או MX-compatible, ואם בא לכם אטום, חפשו BOX בשם. מתגים נמוכים מסוג Choc נראים דומה, אבל לא יתאימו לחור שתכננתם.
בישראל:
- אייבורי: סוויצ'ים מכניים למקלדת הוא קטגוריה בחנות מחשבים ישראלית עם סניפים. בבדיקה שלנו הופיעו שם חבילות של מתגי Cherry.
- holykeebs: סוויצ'ים היא חנות קטנה שמופעלת מישראל. חלק מהמתגים בה הם MX רגילים וחלק הם Choc, אז קראו את שם המוצר. לפי מדיניות המשלוחים שלה, ההזמנות יוצאות ממרכז הפצה באירופה.
מחו"ל, מתגים:
- NovelKeys: מתגים
- CannonKeys: מתגים
- KBDfans: מתגים
- Keychron: מתגים ובוחני מתגים
- AliExpress: חיפוש מתגי Gateron וחיפוש בוחני מתגים
מחו"ל, קייקאפים:
בטיחות, ושקט במשרד
לפני שמוסרים את הקליקר הלאה, כמה דברים קטנים:
- חלקים קטנים. מתגים, קפיצים וקייקאפים קטנים מספיק כדי להיחנק מהם. הכלל המקובל לצעצועים (למשל בארה"ב) הוא שאין חלקים קטנים לילדים מתחת לגיל 3. אל תתנו קליקר לפעוט, ובמתנה לילד גדול יותר בדקו שהמכסה והמתג לא נשלפים בקלות.
- קפיצים קופצים. כשפותחים מתג, עבדו מעל קופסה ושימו לב לעיניים.
- רעש. קליקי הוא הכי רועש, וב-click bar הקליק מתרחש פעמיים. מיקרופון של שיחה קולט הכול, וגם עמית ליד השולחן. במשרד או בבית עם ילדים ישנים, בחרו ליניארי, טקטילי או שקט, והניחו את הקליקר על משטח רך. ואם אתם עדיין אוהבים את הקליק, השתיקו את המיקרופון לפני ששולחים הודעה בפנים רציניות.
בשורה התחתונה
קליקר הוא צעצוע קטן עם החלטה אחת גדולה: איזה מתג. ליניארי לשקט, טקטילי לבליטה, קליקי לצליל, אטום (BOX) לכיס ולפירורים, והחלק החשמלי לא משנה. ההחלטה השנייה היא לבדוק התאמה (14 מ"מ, דופן של כ-1.5 מ"מ) על לוחית ניסיון לפני שמדפיסים בית שלם.
מיכל בנתה קליקר שלישי, עם מתג טקטילי. אחרי שבוע הניחה ספל קפה על השולחן, באמצע שיחה, ושמעה בדיוק את הצליל שחיפשה כל השבוע: thock. הספל, כך מתברר, היה הדבר הרועש ביותר בשולחן. והקפה? שרד.