מאיה הסתכלה על המסך: "5 שעות ו-32 דקות". יום ההולדת של חברה מתחיל בשמונה בערב, והשעה כבר שתיים.
היא עשתה מה שכולנו עושים. הזיזה כל מחוון בסלייסר (התוכנה שמכינה את הדגם להדפסה) לכיוון "מהר". השעון ירד קצת, לא בהרבה, והמכסה יצא עם פסים והאותיות קצת מטושטשות.
החדשות הטובות: יש מעט שינויים שחוסכים הרבה, ויש כמה מספרים שלא כדאי לגעת בהם. הנה המפה, עם שמות התפריטים ב-Bambu Studio.
לאן הזמן הולך?
תחשבו על אפיית עוגת שכבות. המדפסת עושה בדיוק את זה, רק בפלסטיק: שכבה אחרי שכבה, עד הסוף.

- גובה שכבה: שכבות דקות פירושן הרבה יותר שכבות לאפות.
- קירות: הקליפה החיצונית של העוגה. כל קליפה נוספת היא עוד סיבוב בכל שכבה.
- מילוי: מה שבתוך העוגה. ככל שיש יותר, יש יותר להניח.
- פייה: צינור הקישוט. רחב מהיר יותר, אבל לא מצייר פרטים קטנים.
- מספר החלקים וגודלם: עוגה אחת גדולה או שישה קאפקייקס. חימום ובדיקה קורים פעם אחת לכל הדפסה.
- תמיכות: פיגומים שמחזיקים חלק באוויר, ואחר כך זורקים.
- החלפות צבע: כמו לשטוף את שק הקישוט בכל צבע. כל החלפה היא המתנה.
- מהירות: כמה מהר זזה היד. נשמע הכי חשוב, ובפועל הוא לא.
מהמדידות שלנו: בקופסת סופגנייה קלאסית, מתוך הזמן שבו הפייה מוציאה פלסטיק, הקירות לוקחים יותר ממחצית, המילוי פחות מעשירית, ומגדל ההחלפות בערך שמינית.
למה מהר יותר לא תמיד בחינם?
כי יש גבול שהמדפסת עצמה קובעת. ראש ההדפסה ממיס רק כמות מסוימת של פלסטיק בכל שנייה, כמו משפך שמעביר דבש בקצב קבוע.

אם מבקשים יותר, הקווים יוצאים דקים ועם חורים. ההגדרה Max volumetric speed (בהגדרות החומר) היא התקרה הזאת, והסלייסר בדרך כלל מאט לבד כשמגיעים אליה. להעלות מספר מעליה לא יוסיף מהירות.
גם הפינות מאטות אותה, כמו מכונית לפני עיקול. דגם עם הרבה פינות קטנות לא ירוץ כמו קו ישר.
ומה משלמים כשכן דוחפים:
- מראה: פסים וגלים ליד פינות ואותיות.
- חוזק: שכבות עבות מדי נדבקות פחות טוב, וקירות דקים נשברים קל יותר.
- חוטים: פלסטיק חם שזז מהר משאיר חוטי "גבינה" בין חלקים.
חמישה שינויים, לפי הסדר
מהזול ביותר בנזק ליקר יותר. כל השמות בלשונית Process של Bambu Studio.
1. לסובב את הדגם ולכבות תמיכות. בתפריט Support > Enable support. הסיכון: אם נשאר חלק תלוי באוויר, הוא ייצא רפוי. בדקו בתצוגה המקדימה. 2. פחות החלפות צבע. צבע אחד, או כל צבע בלוח משלו (בחלונית Objects נותנים לכל חלק צבע אחד).
הסיכון: יותר לוחות, יותר הליכות למדפסת, ועבודת הרכבה. 3. מילוי דליל יותר. Strength > Sparse infill > Sparse infill density, בדרך כלל 10-15% מספיקים לחלק שלא נושא משקל. הסיכון: חלק שנלחץ מלמעלה עלול לשקוע. 4. כמה חלקים יחד. הכפתור Arrange מסדר אותם על המיטה.
ההכנה קורית פעם אחת. הסיכון: אם הדפסה אחת נכשלת, כולן נכשלות. 5. שכבה עבה יותר. Quality > Layer height, למשל מ-0.2 ל-0.28 בפייה של 0.4. חלק בגובה 60 מ״מ יורד מ-300 שכבות לבערך 214. הסיכון: מדרגות גלויות ופרטים קטנים פחות חדים.
ב-OrcaSlicer השמות זהים. ב-PrusaSlicer הם Layer height, Fill density ו-Perimeters (במקום Wall loops).
מה לא נוגעים בו
- חלק שמתחבר: מכסה, ציר, חלק שנכנס בחלק אחר. קודם בדיקת התאמה, ובלי להעביר אותו שכבה עבה.
- חלק שנושא משקל: בתפריט Strength > Walls, Wall loops הוא מה שמחזיק אותו. לא מורידים, אולי אפילו מוסיפים.
- אותיות ופרטים קטנים: לא שכבה עבה ולא פייה רחבה. הם נמרחים.
- מהירות הקיר החיצוני: בלשונית Speed, Outer wall. זה מה שהעין רואה. את המילוי שבפנים אפשר למהר, את הקיר לא.
מה לבחור לפי מה שמדפיסים
| מה מדפיסים | קצב | מה מותר לקצר | מה נשאר |
|---|---|---|---|
| מחזיק מפתחות | רגיל | מילוי, כמה יחד | שכבה 0.2, האותיות |
| קופסת מתנה | רגיל | פחות צבעים, מילוי | בדיקת התאמה למכסה |
| חלק שמתחבר או נושא משקל | זהיר | כמעט כלום | קירות, שכבה, בדיקת התאמה |
| מוצר שמוכרים | קבוע | רק מה שנבדק | אותה הגדרה בכל הדפסה |
| ניסיון ראשון של עיצוב | מהיר | הכול | כלום, זה רק ניסיון |

דוגמה מחושבת
זו דוגמה למדפסת אחת (Bambu Lab X1C, פייה 0.4, שכבה 0.2, הערכות Bambu Studio), המספרים מעוגלים, והם זמן ההדפסה עצמו בלי ההכנה בתחילת כל לוח. במדפסת שלכם הם יהיו קצת אחרים.

- ההחלפות: קופסת הסופגנייה בסגנון שוקולד, עם 11 החלפות צבע, לוקחת כ-135 דקות בלוח אחד. כשמדפיסים כל צבע בנפרד: כ-106. חיסכון של 29 דקות.
- המחיר: ארבעה לוחות במקום שניים, ובזמן כולל עם ההכנות ההפרש מצטמצם ל-15 דקות בערך (149 מול 134).
- כשזה לא משתלם: בקלאסית, עם שלוש החלפות בלבד, ההדפסה בנפרד יצאה אפילו קצת ארוכה יותר: 116 מול 119.
- העיצוב: הסגנון "מהיר בצבע אחד" באותו כלי לוקח כ-83 דקות, כמעט שליש פחות מהקלאסית. הוא פשוט בלי סוכר ובלי צבעים.
- הפרטים: בקופסת החיסכון הקלאסית כ-127 דקות, והמעוטרת כ-325. אותו חומר, אותה שכבה, רק עיצוב אחר.
המסקנה: הדבר שהכי קיצר היה עיצוב פשוט, לא מחוון.
למי שמוכר: זמן הוא כסף
כל דקת מדפסת נכנסת למחיר. דקה שחסכתם בלי לפגוע במוצר היא רווח. דקה שחסכתם ואז הדפסתם שוב היא הפסד כפול.
לכן בוחרים לכל מוצר מתכון אחד שנבדק, ורושמים אותו. איך להפוך דקות למחיר תמצאו במדריך התמחור.
אם רוצים לקרוא יותר לעומק
- מה באמת קובע את זמן ההדפסה, עם כל הסיבות והמחירים.
- להדפיס מהר בלי לוותר על איכות: הגדרות שחוסכות זמן כמעט בחינם.
- מהירות שנראית חינם ולא באמת: מה כל קיצור עולה, ומה מגביל את המדפסת.
- גובה שכבה: כמה זמן הוא עולה וכמה איכות הוא קונה.
בשורה התחתונה
זמן הדפסה נקבע בעיקר מכמה יש להדפיס: שכבות, קירות, מילוי, צבעים ותמיכות. המהירות היא החלק הקטן, ויש לה תקרה שהמדפסת קובעת.
קצרו קודם במה שלא רואים: תמיכות, החלפות צבע, מילוי. השאירו כמו שהוא מה שמתחבר, נושא משקל או נראה לעין.
מאיה חזרה ל-0.2, בחרה את הסגנון בצבע אחד, והמכסה נסגר בקליק. והקפה? הפעם הספיקה לשתות אותו חם.



