יש לכם קובץ STL או 3MF. יש לכם מדפסת. נשמע כאילו זה מספיק — אבל זה לא. חסר מתרגם באמצע. החדשות הטובות: המתרגם הזה, הסלייסר, הוא רעיון פשוט אחד ברגע שמבינים למה בכלל הוא צריך להתקיים.
מטרה: להבין מה סלייסר בעצם עושה, ולמה אותו קובץ בדיוק יכול להדפיס אחרת לגמרי בשתי מכונות שונות.
הבעיה: קובץ מודל הוא רק צורה
כפי שראינו במדריך פורמטי הקבצים, STL ו-3MF שומרים צורה גיאומטרית — משולשים, נקודות, לכל היותר צבע וחלוקה לחלקים. שום קובץ מודל לא מכיל שום מידע על איך מדפסת ספציפית אמורה לנוע, לחמם, או להזרים חומר כדי לבנות את הצורה הזו. זה בדיוק התפקיד של הסלייסר.
מה הסלייסר בפועל עושה
הסלייסר לוקח שלושה דברים ומשלב ביניהם: 1. קובץ המודל (הצורה שרוצים להדפיס). 2. פרופיל המדפסת — גודל משטח, קוטר פייה, ועוד מאפיינים פיזיים של המכונה שלכם. 3. פרופיל החומר וההגדרות שלכם — טמפרטורות (יש טבלה מלאה), גובה שכבה, מספר דפנות, אחוז מילוי (יש עליהם מדריכים נפרדים במודול הקודם).
מהשילוב הזה הוא "פורס" את הצורה לשכבות אופקיות דקות, ומייצר G-code — רשימת פקודות תנועה מדויקת ("זוזי לכאן, חממי לכך וכך, הזרימי כמות כזו") שמותאמת בדיוק למכונה ולחומר שבחרתם. G-code כבר הוסבר במלואו במדריך פורמטי הקבצים — זו בדיוק התוצאה שהסלייסר מייצר, לא קובץ מודל בכלל.
למה אותו קובץ מדפיס אחרת בשתי מכונות
זו בדיוק הסיבה: פרופיל מדפסת שונה (גודל משטח, קוטר פייה — יש מדריך שלם על ההשפעה של קוטר הפייה), חומר עם התנהגות מעט שונה גם בתוך אותה משפחה (טמפרטורה אופטימלית משתנה בין יצרנים ואפילו בין צבעים, כפי שמוסבר במדריך סוגי הפילמנט), והגדרות תאוצה/נסיגה שכל מדפסת מגיעה איתן כברירת מחדל — כל אלה משתנים בין מכונה למכונה. זו בדיוק הסיבה ששיתוף G-code בין מדפסות שונות כמעט תמיד נכשל: הוא נבנה על הנחות שנכונות רק למכונה שיצרה אותו.
פרופילים: איך הסלייסר "מכיר" את המדפסת והחומר
רוב הסלייסרים מגיעים עם פרופילי מדפסת וחומר מוכנים מראש למותגים נפוצים — נקודת התחלה טובה, לא תמיד מדויקת ל-100% לגליל הספציפי שלכם. ככל שתתקדמו בקורס (ובעיקר בשיעור כיול המדפסת בהמשך) תבנו פרופיל אישי מדויק יותר, מכויל לחומר ולמכונה שלכם בפועל.
נסה בעצמך
פתחו את הסלייסר שהגיע עם המדפסת שלכם (או הורידו אחד חינמי כמו Bambu Studio, OrcaSlicer, PrusaSlicer או Cura), וגררו לתוכו קובץ קטן — למשל 3MF ממחזיק מפתחות עם שם (ראו הורדתם 3MF? הנה מה עושים איתו אם משהו לא ברור). עברו לתצוגת "פרוס" (Slice) והתבוננו בתצוגה המקדימה של השכבות — זה בדיוק מה שקרה כדי לתרגם את הצורה למשהו שהמדפסת שלכם מבינה.
צ'קליסט
- [ ] אני מבין/ה שקובץ מודל (STL/3MF) לא מכיל שום הוראת הדפסה, רק צורה.
- [ ] אני יודע/ת שהסלייסר משלב מודל + פרופיל מדפסת + פרופיל חומר כדי לייצר G-code.
- [ ] אני מבין/ה למה אותו קובץ מדפיס אחרת בשתי מכונות שונות.
- [ ] פתחתי סלייסר וגררתי אליו קובץ אחד לפחות, וראיתי את תצוגת השכבות.
בשורה התחתונה
הסלייסר הוא המתרגם שבלעדיו קובץ מודל נשאר רק צורה על המסך. הוא לוקח את הצורה, את המכונה שלכם, ואת החומר שלכם, ומייצר הוראה מדויקת בדיוק להם. בשיעור הבא, לפני שסומכים על הקובץ בכלל, נלמד לבדוק אותו: בודקים מודל לפני שמדפיסים.