במדריך דיו הלבן והלכה ראינו שלכה נותנת גימור מבריק או מט לכל ההדפסה, ובמדריך התבליט ראינו איך עשרות מעברי לכה בונים גובה פיזי אמיתי שמרגישים באצבע. יש שימוש שלישי, שונה משניהם: לכה נקודתית (Spot Varnish) — לכה שמודפסת רק על חלק מהעיצוב, בכמה מעברים בודדים בלבד, בלי לבנות שום גובה מורגש — רק ניגוד אופטי בין אזור מבריק לאזור מט על אותה הדפסה שטוחה.
שני כיוונים, אותו עיקרון
- ברק על מט — הדפסה עם גימור מט כללי, ולכה מבריקה רק מעל הלוגו או הטקסט — האלמנט המודגש "קופץ" ותופס אור אחרת מסביבתו.
- מט על ברק — הכיוון ההפוך: הדפסה מבריקה בכללותה, עם אזור מט נקודתי — אפקט עדין יותר, נפוץ למיתוג משני.
שכבת ספוט נפרדת, בדיוק כמו הלבן
בדיוק כמו ששכבת הלבן היא ערוץ ספוט נפרד ולא חלק מה-CMYK, גם לכה נקודתית היא ערוץ ספוט משלה בקובץ — בדרך כלל בשם כמו "Spot Gloss" או "Varnish", ממולא במילוי אחיד בדיוק בצורת האזור שרוצים להדגיש. יש עוד פרטים על איך בונים קובץ עם שכבות כאלה במדריך הכנת הקובץ.
יישור מדויק הוא כל הסיפור
מכיוון שהלכה יושבת בדיוק מעל חלק ספציפי מהצבע שכבר הודפס, כל סטייה קטנה בין מעבר הצבע למעבר הלכה נראית מיד — ההילה המבריקה זזה מהלוגו במקום לשבת עליו. זו אותה רגישות רישום שראינו בדיון על כיווץ הלבן: טקסט דק מסתכן יותר מצורת לוגו עבה, כי כל אי-דיוק זעיר בולט הרבה יותר על קו דק.
מתי זה שווה, ומתי לא
לכה נקודתית היא תוספת פרימיום — נראית כמו עיצוב מכוון, לא כמו תקלה — ומתאימה למוצרי מיתוג, כרטיסי ביקור, אריזות ותוויות איכותיות יותר מאשר למתנה אישית מזדמנת. היא גם עולה יותר (מעבר הדפסה נוסף, זמן הגדרה נוסף ב-RIP), אז שקללו את זה במחיר לפני שמציעים אותה כשירות — יש מדריך תמחור מלא שמפרק בדיוק איך לחשב תוספות כאלה.
בשורה התחתונה
לכה נקודתית לא בונה גובה — היא בונה ניגוד אופטי בין ברק למט על אזור מוגדר בעיצוב, כערוץ ספוט נפרד שדורש יישור מדויק מול הצבע שמתחתיה. השתמשו בה כתוספת מיתוג מכוונת, לא כברירת מחדל, ותמחרו אותה בהתאם.