כשמדברים על "דיו UV" חושבים בעיקר על צבע — CMYK. אבל בפועל, שתי שכבות נוספות הן אלה שקובעות אם ההדפסה בכלל תיראה טוב: לבן ולכה (ורניש). בלעדיהן, אותו קובץ בדיוק יכול לצאת דהוי, שקוף מדי, או פשוט לא נראה כמו שתכננתם. הנה מה שכל שכבה בפועל עושה.
למה בכלל צריך לבן
רוב מה שמדפיסים עליו הוא לא לבן: עץ כהה, אקריל שקוף, מתכת גולמית, פלסטיק צבעוני. CMYK בנוי מהיגיון של דיו על נייר לבן — אדום על נייר לבן נראה אדום. אותו אדום בדיוק, מודפס ישירות על עץ כהה בלי שום דבר מתחתיו, ייצא חום-אדמדם עכור, כי הצבעים הכהים של המשטח "בולעים" את השקיפות החלקית של הדיו. בסיס לבן מודפס מתחת לצבע פותר את זה: הוא יוצר בסיס אחיד שהצבע יושב עליו — בדיוק כמו שנייר לבן עושה בהדפסה רגילה.
איך קובעים כמה לבן, ואיפה
- צלליות מדויקות, לא ריבוע גדול. הבסיס הלבן בדרך כלל עוקב אחרי צורת העיצוב עצמו (כמו צל), לא מכסה ריבוע שלם — אחרת קצוות לבנים יבצבצו מעבר לצבע.
- כיווץ קל פנימה. כדי שהלבן לא יבצבץ בקצוות בגלל אי-דיוק זעיר ביישור בין המעברים, נהוג לכווץ את צורת הלבן פנימה במעט ביחס לצבע שמעליה.
- פרטים דקים במיוחד לא תמיד יכולים לשאת לבן. קו דק מדי שמתכווץ עוד קצת בשביל הכיווץ עלול פשוט להיעלם. זו בדיוק הסיבה שכלים שמייצרים בסיס לבן אוטומטי בודקים את זה ומזהירים כשקו נעשה דק מכדי לשאת אותו.
מה עם קצוות רכים — ניאון, זוהר, צל מטושטש
לעיצוב עם קצה חד (אות מלאה, מסגרת) יש צללית ברורה אחת לשים תחתיה לבן. אבל לעיצוב עם קצה רך (זוהר שדוהה בהדרגה, צל מטושטש) אין קו חד שמפריד "כאן יש דיו" מ"כאן אין" — כל צורת לבן חדה שתנסו לשים תחתיו תבלוט מעבר לצבע או תיפול ממנו. הפתרון הנכון הוא לרוב לוותר על לבן בעיצובים כאלה, או לבחור סגנון עם קצה חד יותר אם חייבים לבן.
לכה (ורניש): לא רק ברק
השכבה השקופה האחרונה נותנת גימור — מבריק, מט, או משהו ביניים — ובנוסף מגנה מעט על הצבע שמתחתיה משפשוף יומיומי. מכיוון שהדיו מתקשה מיד באור UV (ראו יסודות הדפסת UV), אפשר להדפיס כמה מעברי לכה זה על זה ולבנות גובה פיזי ממשי — זו הבסיס לטכניקות תבליט שיש עליהן מדריך נפרד בהמשך הסדרה.
סדר השכבות בפועל
ברוב המקרים סדר ההדפסה הוא: לבן (בסיס) → CMYK (צבע) → לכה (גימור עליון). יש מדפסות שמאפשרות גם "לבן על הצבע" (למשל למראה זוהר-לבן חלקי מעל תמונה), אבל זה שימוש מיוחד — ברירת המחדל היא לבן בתחתית.
בשורה התחתונה
CMYK הוא רק חלק מהתמונה. לבן הוא מה שקובע אם הצבעים בכלל ייראו על המשטח שלכם, וכיווץ נכון הוא מה שמונע לבן שבולט או נופל. לכה היא הגימור והשכבה שסופגת שפשוף — ואם מדפיסים אותה בכמה מעברים, גם דרך לבנות תבליט של ממש. תכננו את שלוש השכבות יחד מהרגע הראשון, לא רק את הצבע.