Skip to content
מדריך

Kerf and designing for a precise fit

Kerf and designing for a precise fit

מכירים את זה: תכננתם חור בדיוק בקוטר הבורג, והבורג נופל דרכו כאילו החור גדול ממה שציירתם. או ההפך — תכננתם יתד (Peg) במידה מדויקת של החריץ, והיא פשוט לא נכנסת. שני המקרים האלה הם אותה תופעה בדיוק, ושמה Kerf. ברגע שמבינים אותו, קל לתכנן חורים ויתדות שנכנסים בול.

מטרה: לדעת לתכנן חורים, יתדות וחיבורי לשונית שנכנסים בהתאמה מדויקת — לא רופפים ולא תקועים.

תזכורת קצרה: מה זה Kerf

כשהלייזר חותך, הוא לא משאיר קו "בעובי אפס" — הוא ממיס ומאדה רוחב קטן של חומר לאורך נתיב החיתוך, בדרך כלל כמה עשיריות מ״מ (תלוי בחומר, בעדשה ובהספק). הרוחב הזה נקרא Kerf. הסבר מלא על איך מודדים אותו ואיך מפצים עליו ב-LightBurn (הגדרת Kerf Offset) כבר מחכה לכם בKerf ודיוק חיתוך — כאן נתמקד בצד המעשי: איך זה משפיע על התכנון עצמו.

למה חורים יוצאים גדולים, ופינים/לשוניות יוצאים קטנים

הקרן "אוכלת" רוחב חומר משני צידי הקו שציירתם, בערך שווה בשווה:

  • צורה חיצונית (למשל יתד, לשונית, או המתאר החיצוני של חלק) — הקרן אוכלת חומר מתוך הצורה, כך שהיא יוצאת קטנה יותר מהמידה שציירתם.
  • צורה פנימית (למשל חור) — הקרן אוכלת חומר מסביב לחור, כך שהוא יוצא גדול יותר מהמידה שציירתם.

זו הסיבה שחור וברגה לא תמיד "נופלים" יחד גם כשהמספרים על הנייר זהים.

קרף: החור יוצא גדול יותר מהמצויר, והחלק החתוך יוצא קטן יותר
הלייזר מסיר רוחב חומר לאורך הקו — חורים יוצאים גדולים יותר, חלקים חתוכים יוצאים קטנים יותר

תכנון להתאמה הדוקה (Press-Fit)

כשרוצים חיבור הדוק בלי דבק — יתד שנכנס לחריץ בלחיצה ונשאר במקום — צריך לפצות מראש על הכיווץ הטבעי הזה:

  • הגדילו מעט את היתד/הלשונית מעבר למידה ה"נקייה", או השתמשו בהגדרת Kerf Offset בתוכנה שמזיזה את נתיב החיתוך אוטומטית.
  • לכלים שכבר בנויים סביב זה — כמו מחולל קופסת חיבורי אצבע — פשוט מזינים את ערך ה-kerf שמדדתם, והכלי בונה את כל הפריסה עם הפיצוי הנכון. הסבר מורחב על עובי חומר ומדידה בקליפר בקופסת לייזר עם חיבורי אצבע.

נסה בעצמך: תכננו וחתכו חריץ בדיקה

קחו שארית קטנה מהחומר שאתם עובדים איתו (עץ 3 מ״מ, אקריל, לא משנה — אבל אותו חומר בדיוק שילך לפרויקט האמיתי), ופתחו את מחולל קופסת חיבורי אצבע כדי לחתוך זוג לוחות עם חריץ ולשונית באותה מידה נומינלית. חתכו, נסו להרכיב:

  • אם זה רופף — הגדילו מעט את מידת הלשונית או הוסיפו ערך kerf offset.
  • אם זה לא נכנס בכלל — הקטינו מעט, או הפחיתו את הערך.

מצאתם שילוב שנכנס בלחיצה נעימה ומחזיק? רשמו לעצמכם את ערך ה־kerf שהתאים, יחד עם שם החומר, עובי הלוח והמכונה — כך שבפעם הבאה תתחילו משם ולא מהתחלה.

צ'קליסט

  • [ ] אני יודע/ת מה זה kerf ולמה הוא קיים.
  • [ ] אני זוכר/ת: חורים יוצאים גדולים, יתדות/לשוניות יוצאים קטנים.
  • [ ] חתכתי חריץ בדיקה על שארית מאותו חומר ומדדתי את ההתאמה בפועל.
  • [ ] הזנתי ערך kerf נכון בכלי (או הגדרתי Kerf Offset בתוכנה).
  • [ ] רשמתי לעצמי את ערך ה־kerf שמצאתי, לפי חומר, עובי ומכונה.

בשורה התחתונה

Kerf הוא לא באג — הוא תופעה פיזיקלית קבועה שכל חיתוך לייזר יוצר. ברגע שמודדים אותה פעם אחת לכל חומר, ומפצים עליה בתכנון (או פשוט מזינים אותה לכלי), ההבדל בין "בערך נכנס" ל"נכנס בול, בלי דבק" הוא רק כמה עשיריות מ״מ נכונות.