"שמרי כ-STL" מול "זה קובץ 3MF" מול "שלחו לי STEP" — כל אלה נשמעים כמו וריאציות על אותו דבר, אבל הם ממש לא. כל פורמט קובץ תלת-ממד יודע לשאת דברים שונים לגמרי, וזו בדיוק הסיבה שקובץ אחד "עובד מצוין" ואחר מגיע שבור, אפור וחסר פרטים. הנה מה שכל אחד מהם באמת נותן לכם — ומתי לבחור בו.
STL — הכי נפוץ, והכי מוגבל
STL הוא הפורמט הוותיק והנפוץ ביותר בהדפסת תלת מימד, וכמעט כל תוכנה בעולם יודעת לפתוח אותו. הבעיה: הוא שומר רק משולשים — צורה גיאומטרית טהורה, ותו לא. אין בו צבע, אין בו חומר, אין בו חלקים נפרדים (הכל משולש אחד ענק), ואין בו אפילו יחידות מידה מוגדרות (הוא סתם "מספרים" — התוכנה שפותחת מניחה מ״מ, אבל זו הנחה, לא עובדה שכתובה בקובץ). זו הסיבה שדגם רב-צבעי שנשמר כ-STL תמיד ייצא גוש אפור אחד: אין בפורמט עצמו שום דרך לסמן "זה חלק א׳ בצבע X, זה חלק ב׳ בצבע Y". ל-STL עדיין יש מקום: הוא מצוין לשיתוף מהיר של גיאומטריה פשוטה וחד-חומרית, ולתוכנות ישנות יותר שלא תומכות בכלום אחר.
3MF — התחליף המודרני שיודע גם צבע וגם חלקים
3MF (3D Manufacturing Format) הוא בעצם קובץ ZIP עם כמה קבצי XML בפנים, ומתוכנן במיוחד לפתור בדיוק את החוסרים של STL: הוא שומר כמה חלקים נפרדים באותו קובץ, צבע/חומר לכל חלק, את המיקום היחסי ביניהם, ואת היחידות במפורש (מ״מ ולא ניחוש). זו הסיבה שסלייסרים מודרניים כמו Bambu Studio, OrcaSlicer, PrusaSlicer ו-Cura מעדיפים אותו: קובץ אחד נפתח כבר עם כל האובייקטים, הצבעים וההרכבה מוכנים, במקום שצריך להרכיב הכל ידנית. זו בדיוק הסיבה שהכלים כאן מייצאים 3MF ולא STL — רוב העיצובים באתר (תג עם אותיות בצבע אחר, שלט רב-שכבתי) הם מטבעם רב-חלקי ורב-צבעי, ו-STL פשוט לא יכול לשאת את זה. יש מדריך מלא על מה לעשות עם קובץ 3MF שהורדתם בהורדתם 3MF מ-CraftWizard? הנה מה עושים איתו.
OBJ — מש עם צבע/מרקם, אבל לא בנוי לדפוס
OBJ הוא פורמט מש ותיק מעולם התלת-ממד הגרפי (משחקים, אנימציה), שיכול לשאת צבע ומרקם דרך קובץ נלווה בשם MTL — אבל הוא לא נועד להדפסה: אין בו מושג של "חומר הדפסה" או "חלק נפרד להקצאת פילמנט", והוא לרוב זקוק לשני קבצים (obj+mtl) שצריך לשמור ולהעביר יחד או שהצבע פשוט נעלם. בתוסף סטודיו ה-CAD של CraftWizard (תוסף בתשלום נפרד, בתפריט הכלים), OBJ הוא דווקא פורמט קלט: אפשר להעלות דגם קיים ב-STL/OBJ כדי לחצוב לתוכו חלל (תכונת ה"חיתוך") — אבל שום כלי באתר לא מייצא OBJ.
STEP (ו-IGES) — גיאומטריה הנדסית אמיתית, לא מש
כל הפורמטים שמעל בעצם שומרים מש — משטח שמורכב ממשולשים שמקרבים את הצורה האמיתית. STEP (ובן דודו הוותיק IGES) שונים באופן יסודי: הם שומרים גיאומטריה מדויקת — עקומות, משטחים ופרמטרים אמיתיים, בלי שום קירוב במשולשים. זו הסיבה שקובץ STEP נשאר ניתן לעריכה בתוכנת CAD (אפשר לשנות מידה של חור ולקבל שוב עיגול מושלם, לא "עיגול" שהורכב מ-64 משולשים), ולמה מהנדסים מעדיפים אותו לחלקים שצריכים להתאים בדיוק לחלק אחר. החיסרון: כמעט כל סלייסר בסוף מבקש מש בכל מקרה (STL/3MF), כך שבשלב ההדפסה STEP צריך המרה — אבל אם אתם עורכים או מתכננים מחדש, שווה להתחיל ולסיים משם. סטודיו ה-CAD כאן מייצא STEP אמיתי (לא רק STL "שמתחזה"), בדיוק בשביל השלב הזה של עריכה הנדסית.
AMF — כמעט נעלם
AMF (Additive Manufacturing File) נועד פעם להיות "3MF לפני 3MF" — גם הוא ידע לשאת צבע וחומר במש אחד. בפועל, 3MF ניצח כמעט לגמרי: תמיכת התעשייה, האימוץ של הסלייסרים הגדולים והפורמט הפתוח שלו הפכו אותו לסטנדרט. כיום כמעט אין סיבה לבחור AMF במקום 3MF, ושום כלי ב-CraftWizard לא מייצא אותו.
G-code — זה לא דגם, זו הוראת הפעלה למדפסת ספציפית
טעות נפוצה: לחשוב ש-G-code הוא עוד "פורמט קובץ תלת-ממד". הוא לא. G-code הוא רשימת פקודות תנועה — "זוזי לכאן, חממי לטמפרטורה הזו, הזרימי כך וכך פילמנט" — שהסלייסר מייצר במיוחד עבור מדפסת ופרופיל ספציפיים (גודל פייה, טמפרטורות, תאוצות, אפילו איך המדפסת שלכם בפרט מתחילה ומסיימת הדפסה). זו בדיוק הסיבה ששיתוף G-code בין מדפסות שונות כמעט תמיד נכשל: G-code שנוצר למדפסת א׳ מכיל הנחות שלא נכונות למדפסת ב׳, גם אם שתיהן מדפיסות באותו חומר. שתפו תמיד את קובץ המודל (STL/3MF) ותנו לכל אחד לפרוס בעצמו עם הפרופיל שלו — לא את ה-G-code המוגמר.
SVG ו-DXF — לחיתוך לייזר, לא לתלת-ממד
אם אתם גם חותכים בלייזר, כדאי לזכור שהעולם הזה משתמש בפורמטים שונים לגמרי: SVG ו-DXF הם וקטורים דו-ממדיים — קווי חיתוך/צריבה על מישור אחד, לא גיאומטריה תלת-ממדית. זו הסיבה שכלי הלייזר באתר (למשל קופסת לייזר) מוציאים SVG/DXF, בעוד כלי התלת-ממד מוציאים 3MF — זה לא חוסר עקביות, זו התאמה לסוג העבודה. יש כתבה מלאה שמסבירה בדיוק מתי כל פורמט וקטורי מתאים בפורמטי קבצים לעבודת לייזר: מה מתי ולמה, אז לא נכפיל אותה כאן.
טבלת החלטה מהירה
- רוצים להדפיס דגם רב-צבעי/רב-חלקי בסלייסר מודרני → 3MF.
- צריכים לשתף מש פשוט, חד-חומרי, עם תוכנה ישנה שלא תומכת ב-3MF → STL.
- צריכים מש עם צבע/מרקם לתצוגה גרפית, לא להדפסה → OBJ + MTL.
- מתכננים/עורכים חלק הנדסי ורוצים עקומות ומידות מדויקות שאפשר לשנות אחר כך → STEP.
- רוצים לשתף איך להדפיס דגם ספציפי במדפסת ספציפית → לא לשתף G-code בין מדפסות שונות; שתפו את המודל (STL/3MF) ותנו לכל צד לפרוס בעצמו.
- חותכים או צורבים בלייזר → SVG או DXF, לא פורמט תלת-ממד בכלל.
מה כלי CraftWizard בפועל מייצאים
- תלת-ממד: מחזיק מפתחות עם שם, מחזיק מפתחות מ-SVG, אמנות רב-שכבתית, שלט, ריתוך טקסט ולוח שם מייצאים 3MF — חלקים נפרדים, צבע לכל חלק, כבר ממוקמים. בדיקת קובץ תלת מימד קולטת גם STL וגם 3MF ובודקת שהם ניתנים להדפסה.
- סטודיו ה-CAD (תוסף בתשלום): מייצא STL, 3MF ו-STEP אמיתי (בנוסף לקובץ מקור OpenSCAD), וקולט STL/OBJ בתור קלט לתכונת חציבת החלל.
- כלי לייזר כמו קופסת לייזר: מוציאים SVG ו-DXF — וקטור דו-ממדי, לא תלת-ממד.
- אף כלי באתר לא מייצא AMF, IGES או G-code — מה שאתם מקבלים תמיד ניתן לפתיחה, לעריכה ולפריסה בתוכנה שאתם כבר מכירים.
בשורה התחתונה
STL הוא מש בלי צבע, בלי חומר ובלי חלקים נפרדים. 3MF פותר את שלושת אלה ולכן זה מה שהכלים כאן מייצאים כשהעיצוב רב-חלקי. OBJ נותן צבע/מרקם אבל לא נבנה להדפסה. STEP הוא הבחירה כשצריך עריכה הנדסית מדויקת. AMF כמעט נעלם. G-code הוא לא דגם בכלל — הוא הוראה למדפסת אחת ספציפית. ו-SVG/DXF שייכים לעולם הלייזר הדו-ממדי, לא לתלת-ממד. ברגע שיודעים מה כל פורמט נושא בפועל, הבחירה נהיית ברורה מאליה.