כשמעצבים עטיפה מלאה לספל, משאירים רצועה לא־מודפסת ליד הידית. למה? כי שם שני קצות ההדפס נפגשים, ושם המכבש לוחץ הכי פחות טוב. אם הרצועה קטנה מדי, ההעברה ליד הידית יוצאת דהויה, מרוחה או "רפאים"; אם היא גדולה מדי, נשאר פס לבן מכוער. הבעיה: הרוחב הנכון שונה ממכבש למכבש. אז במקום לנחש, בואו נמדוד.
למה זה תלוי במכבש
כל סוג מכבש "מגיע" למרחק אחר מהידית:
- מכבש ספלים עם אלמנט עטיפה (צדפה/קלאמפ): האלמנט המחומם עוטף את רוב ההיקף אבל לא נסגר עד הידית: נשאר פתח. הפתח הזה = הרצועה הלא־מודפסת. לרוב הרווח הכי גדול.
- תנור ספלים + שרוול סיליקון/מתכווץ: השרוול לוחץ את כל ההיקף כמעט עד הידית, אז אפשר רווח קטן יותר.
- מכבש ואקום 3D: שקית ואקום עוטפת את כל הספל. אפשר להדפיס כמעט עד הידית, רווח מינימלי.
לכן אותו קובץ בדיוק יכול לצאת מושלם במכשיר אחד ובעייתי באחר.
המדידה: שיטת רצועת הנייר (הכי מדויקת)
1. קחו רצועת נייר דקה וכרכו אותה סביב הספל בגובה האמצע. 2. הפעילו/הניחו את המכבש (או השרוול) כמו בהדפסה אמיתית, וסמנו על הנייר היכן האלמנט/השרוול נוגע בשני צדי הידית, כלומר עד לאן הוא מגיע. 3.
הורידו את הרצועה ומדדו את המרחק בין שני הסימנים שעובר מעל הידית: זה הרווח הלא־מודפס הכולל. 4. הכניסו את המספר הזה לשדה "מרחק מהידית" בכלי. הוא מחלק אותו אוטומטית לשני הצדדים (חצי מכל צד, כי הקצוות נפגשים מאחור).
אין רצועת נייר? אפשר גם: מדדו את פתח האלמנט (המרחק בין שני קצות האלמנט כשהוא סגור), זה בקירוב טוב הרווח.
מספרי התחלה טיפוסיים (ואז מכיילים)
- אלמנט עטיפה / מכבש ספלים: ~20-30 מ״מ.
- תנור + שרוול סיליקון: ~12-20 מ״מ.
- ואקום 3D / עטיפה מלאה: ~5-10 מ״מ (ולעיתים כמעט 0).
אלה נקודות התחלה: המכשיר שלכם קובע, אז מדדו ואז אמתו בהדפסת בדיקה.
בדיקת אמת ב-2 דקות
1. עצבו עטיפה שמגיעה עד קצה הרצועה שהגדרתם. 2. הדפיסו והעבירו ספל בדיקה אחד. 3. הסתכלו על ההעברה ליד הידית: דהוי/מרוח → הגדילו את הרווח ב-2-3 מ״מ; יותר מדי לבן → הקטינו. שנו רק את הרווח, ותתכנסו מהר לערך הנכון של המכשיר שלכם.
טיפים שמונעים טעויות
- סמנו את המספר ליד המכבש: הוא קבוע לאותו מכשיר + סוג ספל, אז מודדים פעם אחת.
- ספל בקוטר אחר = היקף אחר, אבל הרווח ליד הידית לרוב נשאר דומה. בדקו כשעוברים לגודל חריג.
- אם הידית עבה/רחבה במיוחד (למשל ידית לב), הגדילו מעט את הרווח.
בשורה התחתונה
הרווח ליד הידית הוא לא ניחוש, הוא מדידה של המכשיר שלכם: כרכו נייר, סמנו עד לאן המכבש מגיע, מדדו את החלק שמעל הידית, והכניסו לכלי. מדידה אחת + הדפסת בדיקה אחת = העברות נקיות ליד הידית, בלי דהייה ובלי פס לבן. (את הרווח מגדירים בשדה "מרחק מהידית" בכלי עטיפת הספלים.)
