כשמתחילים ב-UV DTF, אחת ההפתעות הראשונות היא שיש שני פילמים שונים, ולא "פילם UV DTF" אחד — וההבדל ביניהם, וגם איך שומרים עליהם, קובעים כמעט לבד אם התוצאה תצא נקייה או מבועבעת ומקומטת.
פילם A מול פילם B — מי עושה מה
- פילם A הוא פילם ההדפסה: עליו מודפס העיצוב עצמו בדיו UV. יש לו ציפוי שקולט דיו בצפיפות גבוהה ומחזיק פרטים חדים.
- פילם B הוא פילם ההרכבה: הוא כבר מגיע עם שכבת דבק אקרילי בנויה מראש, ותפקידו "לתפוס" את התמונה המודפסת מפילם A וללמן אותה קר, בלי בועות ובלי להשאיר שיירי דבק על המוצר בסוף.
(יש מדריך שלם על ההבדל בין UV DTF ל-DTF שמסביר גם מה קורה בפועל בכל שלב.)
מה בכלל הופך פילם ל"איכותי"
- אחידות הציפוי — פילם זול לפעמים סופג דיו בצורה לא אחידה, מה שנראה כמו כתמים או פסים עדינים בגוונים אחידים גדולים.
- חוזק ההדבקה של פילם B — דבק חלש מדי נופל אחרי שבועות; דבק חזק מדי לפעמים קשה לקלף בלי לקרוע פינות עדינות. יצרנים טובים מאזנים בין השניים.
- שקיפות אחרי הדבקה — פילם B טוב נשאר שקוף לגמרי אחרי ההדבקה; פילם זול עלול להשאיר גוון עכור קל שרואים בעיקר על משטחים בהירים.
אחסון: הגורם שהכי מזלזלים בו
לחות היא האויב מספר אחד של פילם לא-מודבק. פילם שנשמר בסביבה לחה סופג רטיבות לתוך שכבת הדבק, והתוצאה בשעת ההדבקה היא בועות, הדבקה חלשה, או תמונה שפשוט לא "יושבת" חלק.
- שמרו על לחות יחסית מתונה (בערך 30–50%) ובמקום קריר ויבש, רחוק מחלון ומאור שמש ישיר.
- אחרי פתיחת אריזה, נסו לנצל את הפילם תוך כמה שבועות ולא להשאיר אותו פתוח חודשים — פילם פתוח נחשף הרבה יותר ללחות מאריזה סגורה.
- פילם שנשמר גרוע (חם, לח, ליד חלון) יכול להתדרדר תוך חודשים בודדים גם אם התאריך על האריזה עוד "בתוקף".
כמה כדאי לקנות בפעם אחת
כמו כל חומר מתכלה עם תאריך תפוגה — אל תקנו כמות "כי יצא מבצע" אם קצב הייצור שלכם לא מצדיק את זה. פילם שיושב חצי שנה במגירה לפני שמשתמשים בו הפסיד כבר חלק מהאיכות שלו לפני שבכלל הגיע למדפסת.
בשורה התחתונה
פילם A מדפיס, פילם B מדביק — ושניהם רגישים ללחות הרבה יותר ממה שנראה במבט ראשון. שמרו יבש וקריר, קנו לפי הקצב האמיתי שלכם ולא לפי מבצע, ותזכרו: פילם זול ששמור מצוין מנצח פילם יקר ששכח חצי שנה ליד החלון.