הכנת קובץ ל-DTF דומה במרבית הכללים להכנת קובץ לכל הדפסה דיגיטלית איכותית — אבל יש בה נקודה אחת שהופכת בדיוק את מה שלמדתם בסובלימציה, ואם לא שמים לב אליה, מקבלים עיצוב שיוצא הפוך ממה שתכננתם.
פורמט: PNG כמעט תמיד
PNG הוא הבחירה הנכונה כמעט תמיד, כי הוא תומך ברקע שקוף ולא מאבד איכות בשמירה חוזרת. JPG מתאים רק לתמונה שממלאת את כל השטח בלי אזורים שקופים. קובץ וקטורי (SVG/PDF) מעולה לטקסט ולוגו — ייצאו ממנו PNG בגודל הסופי הרצוי לפני ההדפסה.
רזולוציה: 300 DPI בגודל הסופי בפועל
בדיוק כמו בכל טכניקה — 300 DPI משמעותי רק ביחד עם הגודל הפיזי הנכון. תמונה קטנה שנמתחת בכוח לגודל גדול תצא מטושטשת גם אם כתוב עליה "300". התחילו מקובץ גדול ואיכותי; אל תגדילו קובץ קטן.
מצב צבע: RGB, ותנו לתוכנת ה-RIP לעבוד
עובדים ב-RGB, לא ב-CMYK — תוכנת ה-RIP של המדפסת אחראית להמיר את זה לערוצי הדיו בפועל (כולל הדיו הלבן). המרה ידנית מוקדמת ל-CMYK עלולה לגרום לצבעים לצאת דהויים.
המלכוד ההפוך מסובלימציה: לבן כן מודפס
זו הנקודה הכי חשובה במאמר הזה. בסובלימציה, לבן אף פעם לא מודפס — "לבן" בקובץ פשוט משאיר את צבע המוצר המקורי לראות. ב-DTF זה הפוך לגמרי:
- רקע שקוף בקובץ = שם לא מודפס דיו בכלל (לא לבן, לא צבע) — הפילם באזור הזה נשאר ריק ושקוף, ובלחיצה שם לא נדבק שום דבר לבד.
- אזור לבן מלא בעיצוב (למשל טקסט לבן) = מודפס בפועל בדיו לבן אמיתי, ויוצא כשכבת דיו לבן אטומה שיושבת מעל הבד — לא "משאיר את צבע הבד לבצבץ".
בלבול בין השניים הוא טעות נפוצה במיוחד אצל מי שמגיע מסובלימציה: אם רציתם שאזור מסוים "יישאר" בצבע החולצה, הוא צריך להיות שקוף בקובץ, לא לבן. אם רציתם טקסט לבן ממשי שיודפס — הוא כן לבן בקובץ, וזה בדיוק מה שיקרה.
שכבת הלבן נוצרת אוטומטית — אבל שווה להכיר אותה
ברוב תוכנות ה-RIP הצרכניות ל-DTF, שכבת הדיו הלבן מתחת לצבעים נוצרת אוטומטית מהמסכה השקופה של הקובץ — כל מה שאינו שקוף מקבל שכבת לבן בעצמה מתאימה. יש מדריך נפרד שמסביר את השכבה הזו ואת טכניקת ה"היצרות" (choke) שמונעת הילה לבנה בקצוות — כדאי לקרוא אותו לפני ההדפסה הראשונה על בד כהה.
מראה (Mirror): בדקו את הגדרת ה-RIP, לא רק את הקובץ
תוכנות RIP רבות ל-DTF הופכות אוטומטית את התמונה לפני ההדפסה (כי הפילם מודבק כשהצד המודפס פונה כלפי מטה על הבד). לפני ריצה ראשונה על מדפסת חדשה, ודאו איפה בדיוק מוגדרת אפשרות ה"היפוך" — אם היא כבויה והקובץ לא הופך ידנית, כל טקסט (במיוחד טקסט בעברית) יצא הפוך ובלתי קריא על הבד. זו בדיקה של דקה שחוסכת גיליון שלם שהולך לפח.
לפני שמייצאים — צ'ק ליסט קצר
1. פורמט PNG (או JPG רק לתמונה מלאה בלי שקיפות)? 2. 300 DPI בגודל הפיזי הסופי? 3. מצב צבע RGB? 4. הרקע באמת שקוף — לא ריבוע לבן נסתר? 5. כל אזור לבן בעיצוב הוא במתכוון "לבן שיודפס", לא "לבן שרציתם שיישאר שקוף"? 6. הגדרת המראה (mirror) בתוכנת ה-RIP מוגדרת נכון עבור הזרימה שלכם?
בשורה התחתונה
רוב כללי הכנת הקובץ ל-DTF מוכרים מכל טכניקת הדפסה איכותית — PNG, 300 DPI בגודל אמת, RGB. ההבדל הקריטי מסובלימציה הוא שלבן ב-DTF כן מודפס בדיו לבן ממשי, בעוד ששקיפות היא מה ש"נעלם" לגמרי. תיקון קטן בהרגל המחשבה הזה חוסך את רוב טעויות ההדפסה הראשונות. השלב הבא: תהליך ההדפסה המלא מקצה לקצה — ואם אחרי כל זה הצבע עדיין יוצא אחרת מהמסך, יש לזה הסבר משלו.